בשנת 1150, שני ילדים קטנים בעלי עור ירוק הופיעו בפאתי הכפר האנגלי Woolpit, לאחר שזחלו ויצאו מתוך בור שנועד ללכידת זאבים. הם היו לבושים בבגדים מוזרים, לא הבינו אנגלית ודיברו ג'יבריש. מאוחר יותר הילד מת ממחלה כלשהי, אך הילדה חיה מספיק זמן כדי ללמוד איך לדבר אנגלית - ואז סיפרה לתושבי הכפר שהיא ואחיה הגיעו מארץ רחוקה שבה השמש לא זרחה לעולם ותושביה חיו בדמדומים.

 

הסיפור הזה מהמאה ה-12, מעסיק כבר מאות שנים היסטוריונים, חוקרים ובעלי דעה שונים, המציעים הסברים שונים לסיפור, מהסברים מדעיים, דרך התענגות על אגדה נוספת מהעולם העתיק, על פיות ירוקות מהיער הקסום ועד להוכחה נוספת לקיומם של חייזרים מכובב אחר.
כולם חלוקי דעות ומבולבלים עד היום: האם הסיפור על הילדים הירוקים שנמצאו בכפר Woolpit, הוא אגדה עממית או אירוע היסטורי אמיתי?
האמת כנראה נמצאת איפשהו באמצע. כן, המרכיב המוזר ביותר בסיפור הוא למעשה אמיתי, למרות שאגדות ומיתוסים כמיטב המסורת של האמונות התפלות של ימי הביניים, טשטשו והסתירו את האמת. כמו בהרבה מקרים, אגדות על שדים, רוחות רפאים, מפלצות וגיבורים, מבוססות על מקרה אמיתי, שלבש פרשניות פולקלוריסטיות. בהנחה שמדובר באירוע היסטורי ומתועד בצורה מהימנה, הועלו השערות רבות לאורך השנים, במאמץ להסביר מאיפה הגיעו הילדים ומדוע הם היו ירוקים.
הכפר Woolpit נמצא במחוז סאפוק, מזרח אנגליה. במהלך ימי הביניים הוא השתייך למנזר Abbey of Bury St Edmunds וכל זאת בתקופת שלטונו של המלך סטפן במאה ה-12 (1135-1154). היסטוריונים אנגלים מפורסמים ורבי מוניטין טענו בשנים 1189 ו-1220 כי הסיפור אמיתי והם שמעו אותו ממקורות ‘מהימנים’: יום אחד בזמן הקציר, גילו תושבי הכפר Woolpit שני ילדים מוזרים עומדים ליד בור ענק המשמש ללכידת זאבים, שככל הנראה העניק לכפר את שמו.
הילדים נראו מוזרים – עורם היה ירוק עז, הם לא דיברו מילה באנגלית ואפילו הבגדים שלבשו היו שונים לחלוטין מאלה שלבשו אז באנגליה הכפרית. הם דיברו בשפה לא ידועה ובאמצעות שפת סימנים הם הסבירו שהלכו לאיבוד.
הכפריים לקחו אותם לבעל האדמות Sir Richard de Calne שנתן להם לגור בביתו. מאוחר יותר, הילד חלה ומת ואילו הילדה הבריאה, איבדה אט אט את הגוון הירוק של עורה, למדה לדבר אנגלית והוטבלה כנוצרייה תוך שבעל האדמה מעניק לה את השם ‘אגנס’, מעסיק אותה באחוזתו ומאוחר יותר אף התחתנה לגבר מקומי ונולד להם ילד אחד (לא ירוק).
כעת, לאחר שהיא למדה לדבר אנגלית, שמעו ממנה תושבי הכפר כי היא ואחיה הגיעו מ’ארץ מרטין הקדוש’ ‘Land of Saint Martin’, ארץ שבה לא הייתה שמש, אלא רק דמדומים ותושביה היו ירוקים כמותם.
במהלך מאות השנים, הועלו הסברים רבים לסיפור המוזר הזה.
הראשון שבהם הוא, שהילדים הגיעו מעולם עם הרבה יצורים ותרבויות לא ידועות, שחיים בעומק ליבת כדור הארץ והיעדר אור שמש טבעי מעניק גוון ירוק לכל מה שחי בממלכה זו. השערה נוספת התבססה על האמונות הנוצריות של אותה תקופה והיא, שהילדים הירוקים נפלו מהשמים לכדור הארץ, בטעות או נשלחו על ידי אלוהים. המלומד רוברט ברטון (“האנטומיה של המלנכוליה”, 1621) היה חסיד גדול של תיאוריה זו.
לצד היותם ילדים של פיות או חייזרים, הוצע גם הסבר הגיוני שהילדים סבלו מאנמיה היפוכרומית, הידועה במקור כלורוזיס, אשר נגרמת מתת תזונה, מצב גורם להענקת גוון ירוק לעור. כלורוזיס ידועה בתור ‘המחלה הירוקה’. העובדה שהילדה איבדה את צבעה הירוק בעקבות תזונה ראוייה, תומכת בטיעון זה.
לגבי הבגדים והשפה המוזרים שלהם, היסטוריונים מאמינים שהם עשויים להיות יתומים למהגרים פלמים (בלגיה של ימינו), שנמלטו מרדיפת המלך הנרי השני, לאחר שהוריהם נספו בקרב פורנהאם ב-1173. לבושים בבגדים פלמיים מוזרים ודוברים שפה אחרת, הם נראו די חייזרים שם בכפר המאד אנגלי Woolpit. אלא שהגרסה הזו לא מסבירה למה הילדים היו ירוקים. שנית, אנשים משכילים כמו ריצ’רד דה קלן שאימץ את הילדים, ידעו איך נשמעת פלמית באותה תקופה.

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית תרבות
+כתבות מומלצות
העצים המהלכים בכפרים של איטליה
תרבות
העצים המהלכים בכפרים של איטליה
מדי פברואר, נכנסים עשרות הגברים ליער ומגיחים ממנו כשהם לבושים מכף רגל ועד ראש
מסע הפרסום המוזר והפלאי של יום השנה ה-45 לבלט הונג קונג
תרבות
מסע הפרסום המוזר והפלאי של יום השנה ה-45 לבלט הונג קונג
מסעות הפרסום של הבלט של הונג קונג, תמיד הפתיעו במקוריותם המפתיעה: לציון יום השנה
העיר האלפינית עם הבתים המצויירים: Garmisch-Partenkirchen, גרמניה
תרבות
העיר האלפינית עם הבתים המצויירים: Garmisch-Partenkirchen, גרמניה
  מלבד הנופים מפעימי החושים, העיר הקטנה הזו מתהדרת בבתים הבנויים בסגנון סיפורי אגדות