סטודנטית בת 22 מווהאן, סין, Zeng Jia, הבינה לאחר שסבה נפטר, שאנשים לא תמיד יודעים להעריך במלואם אנשים בחייהם, אלא רק לאחר שהם מתים וחסרים להם ואז אין להם הזדמנות חוזרת לשנות את יחסם לנפטר. לכן היא הזמינה את משפחתה וחבריה לטקס ההלוויה שלה, אותה ארגנה בעצמה בעודה בחיים.

 

טקס ההלוויה התיאטרלי שהיא ערכה ומימנה בכל חסכונותיה, כלל פרחים וציפורי אוריגמי, צלמים וקהל אבלים שעבר על פני על הנערה הצעירה כדי להיפרד ממנה, כשהיא שוכבת בארון המתים שלה ומשחקת מתה. בתום הטקס היא קמה ויצאה מהארון ונשאה הספד לכבודה, בה סיפרה שהאירוע גרם לה לחשבון נפש והיא קיבלה פרספקטיבה חדשה על החיים.