בשנת 1904, Ota Benga, נער אפריקאי צעיר, ששיחק בכפר שלו בקונגו, נחטף ונלקח לארצות הברית. שם הוא הוכנס לכלוב של קופים בגן החיות המרכזי בניו-יורק והוצג יחד איתם. הנער האפריקאי הפך לאטרקציה פופולרית - ב-9 בספטמבר 1906, ה"ניו יורק טיימס" פרסם כי "פיגמאי בושמני חולק כלוב עם קופי גן החיות בברונקס" ודיווח כי מאות אנשים לבנים מגיעים עם ילדיהם כדי להשתעשע ממראהו של הנער, במיוחד קסם להם הפגם שהיה בשיניו, שהיו מחודדות.

 

 

מנהלי גן החיות היו מרוצים מהתצוגה המוצלחת וכאשר כמות הקהל גדלה, הם העבירו את הנער לכלוב גדול יותר, שם הצטרף אליו אורנגאוטן. הקהל התמוגג ואוטה ישב דומם ובהה בהם בפליאה. הוא תהה מדוע אנשים נוהגים בו כה ברוע, חטפו אותו מביתו ומהוריו ומתייחסים אליו כאל חיה.
עד סוף אותו חודש ספטמבר 1906, יותר מ-220,000 אנשים הגיעו לגן החיות כדי לראות את בנגה. אבל בנוסף אליהם, הגיעו לשם גם אנשי קהילת שחורים מכנסייה בהרלם, בראשם הכומר הפופולארי ג'יימס ה. גורדון, אשר התעמתו עם שומרי גן החיות ואמרו "אי אפשר להציג בן גזע שלנו עם קופים. הגזע שלנו מדוכא מספיק, גם מבלי להציג אחד מאיתנו עם קופים. אנחנו חושבים שאנחנו ראויים להיחשב כבני אדם, עם נשמות". מנהל גן החיות, שהיה חבר קרוב של הנשיא, תיאודור רוזוולט, טען שזה נעשה על בסיס המדע, "כתערוכה אתנולוגית" אשר כמותה מוצגות גם באירופה.
הניו יורק טיימס במאמר מערכת, תמך בעמדת מנהל גן החיות והביע מורת רוח על הבלאגן שעושה קבוצת שחורים. הוא אף טען, שהשאלה אם יש דימיון בין מוח של נציג הגזע השחור באפריקה, לזה של בני אדם שחורים בארה"ב, מצדיקה את אחזקתו של הנער לשם לימוד וחקר מדעי. "הפיגמים ממוקמים נמוך מאוד בסולם האנושי וההצעה שבנגה צריך להיות בבית ספר במקום בכלוב מתעלמת מהסבירות הגבוהה שבית הספר יהווה עבורו מקום לא מתאים ועינוי כשלעצמו", הוסיף וכתב העיתון.
אלא שעם הזמן החל בנגה להתקומם על היחס שקיבל והצקות והטרדות של הקהל ובגן החיות החליטו לא להעניש אותו, לאור פרסומו, כדי שלא יואשמו באכזריות ולכן העבירו  אותו לבית יתומים בווקסוויל, ברוקלין – Howard Colored Orphan Asylum. מאוחר יותר העיברו אותו לבית ספר לשחורים בוירג'יניה. בנגה לא הפסיק לדבר על געגועיו להוריו ולביתו. ב-19 במרץ 1916, הוא נטל אקדח וירה לעצמו בלב.
התודעה והחינוך שהאדם הלבן נעלה על האדם השחור, הגיעו מהרמות הגבוהות בחברה: האפיפיור, הבישופים, הרופאים, המדענים שהעלו כל מיני תיאוריות כדי להוכיח שהאיש השחור היה תת-אדם. כך, מאות שנים ודורות של הטפה לשנאה ולהכנעה של האדם השחור, הפכו ללגיטימי את רצח העם והשפלתו של האדם השחור. סוחרי אדם, רוצחים, אנסים ובוזזים זכו לגיבוי של ממשלות אירופה ואמריקה, בזמן שהם עשו באפריקה כבשלהם, תוך הכחדת תרבויות היסטוריות שלימות.