תומס אלווה אדיסון נחשב בזמנו כממציא המפורסם בעולם, שרשם מספר שיא של 1,093 פטנטים: מכשיר ההקלטה הראשון, הפונוגרף, שהפך לפטיפון, הטלגרף, הוא היה ממייסדי תעשיית הקולנוע וכמובן, מי שהפך את הנורה החשמלית למוצר צריכה שכולנו משתמשים בו. אבל מכל הדברים שתומס אלווה אדיסון ידוע בהם - בטון אינו נמנה עליהם. שימוש בבטון היה אחד המיזמים הפחות מוצלחים של אדיסון, אך לא כזה ללא משמעות.

 

לקראת סוף המאה ה -19, אדיסון, כמו אנשי עסקים וקבלני בנייה רבים באותה תקופה, נשבה על ידי הפוטנציאל הגלום במלט. אדיסון האמין כי בטון הוא העתיד והתשובה לכל בעיות הדיור והוא החליט ללכת על זה בגדול.
הכניסה שלו ליזמות במלט, הייתה עם זאת מקרית: במשך עשר שנים הוא ניסה למכור ללא הצלחה חול לתעשיית המלט, אשר הצטבר כפסולת בתחנות קמח. מאחר והמיזם נכשל, הוא החליט לעבור לייצור מלט, בכדי שיוכל לעשות שימוש בחול שניסה לספק.
בשנת 1899 הקים אדיסון את חברת Edison Portland Cement Company, מפעל ענק במערב ניו ג’רזי, הכולל כבשנים המסתובבים על ציר, בגודל של מטר וחצי, הגדול בעולם באותה תקופה. תוך עשור היה אדיסון יצרן המלט החמישי בגודלו בעולם. חוקרים שהעסיק שיפרו ללא הרף את תהליך ייצור המלט ואדיסון המשיך לרשום פטנטים עליהם. בסך הכל, הממציא הנודע מחזיק בארבעים ותשעה פטנטים הנוגעים לייצור מלט.
החלום האולטימטיבי של אדיסון היה ייצור המוני של בתי בטון זולים. אבל לא רק בתים, קירות ורצפות, אדיסון רצה שכל המצוי בחללי הפנים – אמבטיות, שירותים, כיורים, ארונות, מיטות ואפילו מקררים ופסנתרים – יהיה מבטון. “מטרת ההמצאה שלי, היא לבנות מבנה שלם מתערובת צמנט ביציקה יחידה אחת”, נכתב בבקשת הפטנט שלו.
החלום של אדיסון היה מטורף, אבל כמו כל ממציא, הוא היה נחוש להראות לעולם שזה אפשרי וכך הוא בנה שני מבנים לדוגמא בשיטה שלו ואחריהם, הציע את השיטה בחינם לקבלני בנייה, בכדי להפיץ אותה כשיטה ישימה ורווחת.
רעיונות שלא עולים כסף, מושכים תמיד קמצנים ובראשם אנשים עשירים. ההצעה הנדיבה של אדיסון משכה את תשומת לבו של הנדבן Henry Phipps Jr., שהציע להשתמש בבתים מבטון בכדי לפתור את בעיות הדיור בעיר ניו יורק. פיפס הצהיר כי יבנה עיר שלמה למשפחות ממעמד הפועלים, בטכניקת יציקת הבטון שתכנן אדיסון, אבל ברגע האמת, אדיסון לא הצליח לספק לו את התוכניות של השיטה.
זה היה דווקא אדיסון שהבין את חוסר יכולת המימוש של חלומו. אחת הבעיות הטכניות העיקריות של הבתים החד-פעמיים, הייתה מורכבות התבניות. לכל בית נדרשו יותר מאלפיים חלקים של תבניות, שהיו חייבות להיות מיוצרות במדויק, נדרש לפרק אותן בזהירות ולהציבן שוב בבית הסמוך. התהליך היה מסורבל, מסובך ובעיקר יקר. בעיה נוספת הייתה יציקת הבטון בצורה מתפלסת לכל חלקי התבנית.
חרף כל הבעיות הללו, אדיסון הצליח לבנות כמה בתים מבטון ברחבי ארה”ב, שם הם עומדים גם כיום. הפרוייקט הכי גדול שלו, היה בניית אצטדיון ספורט בברונקס, ניו יורק, שנסגר ב-2008, נהרס והאתר בן 8 דונם הוסב לפארק ירוק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית תרבות
+כתבות מומלצות
הארכיטקטורה הקדומה של בני ההאוסה Hausa באפריקה
תרבות
הארכיטקטורה הקדומה של בני ההאוסה Hausa באפריקה
  הקבוצה האתנית הזו מונה כיום כ-82 מיליון נפשות, הפרוסות על פני בנין, קמרון,
ההיסטוריה של הפטמה – מהמאה ה-17 ועד לפייסבוק
תרבות
ההיסטוריה של הפטמה – מהמאה ה-17 ועד לפייסבוק
  לא רק בדיוקנאות של המאות ה-17 וה-18, חשיפת פטמות הייתה מעשה יומיומי עבור
מסע צילומי אל האדריכלות הברוטליסטית של יפן
תרבות
מסע צילומי אל האדריכלות הברוטליסטית של יפן
  האדריכלות הברוטליסטית ביפן, שהופיעה לאחר מלחמת העולם השנייה, מוגדרת בצורותיה הגיאומטריות, הפונקציונליות והשימוש