וילנה / מספר אוספים חשובים ומעל 5,000 יצירות מנכנסי צאן הברזל של ליטא, משנות החמישים ועד היום, נאספו ושוכנו ב-MO Museum, מגדלור תרבותי חדשה בווילנה, שתכנן הסטודיו של דניאל ליבסקינד. חלק מהעבודות באוסף, הוא אמנות שנחשבה בעיני הרוסים לאידיאולוגית ולכן נעדרה מהאוספים הלאומיים של אותה העת.
מראה רטרואקטיבי הוא רק חלק אחד של המוזיאון, אשר ממשיך ועובר ליצירה ליטאית מודרנית. אפשר למצוא שם גם דור אמנים אשר היוו את הקהילה היצירתית של הארץ, במהלך השבת העצמאות לליטא, בתחילת שנות התשעים, כך ש-MO הוא לא רק מוזיאון, אלא חשבון היסטורי קולקטיבי. למרות היותו מוסד פרטי, MO הוא, בכל מובן, מתנה לעיר וילנה ונכס של ליטא כולה.
במוזיאון מוצגת אמנות ליטאית מודרנית ועכשווית בהקשר בינלאומי רחב יותר. אחת המטרות של המוזיאון, היא להפוך את אמני ליטא, למוכרים יותר., להציג יצירות אמנות שלא נראו מעולם לפני מסך הברזל, לקהל בינלאומי וליצור קשרים עם סצנות אמנות שונות מרחבי העולם. כך מוצגות שם גם מספר יצירות של אמנים בעלי שם עולמי.
בפורטפוליו של סטודיו ליבסקינד לא מעט פרויקטים בעלי רגישות תרבותית, כמו המוזיאון היהודי בברלין, שנפתח ב -2001 ותכנית האב של מרכז הסחר העולמי, שתכנונה החל ב-2003 ועדיין נמצאת בתהליך – התחקות אחר העבר וביטוי שלו בהווה ובניין המוזיאון הזה, הוקם כשער תרבותי המקשר בין העבר והעתיד: הוא נמצא בצומת של העיר העתיקה מימי הביניים בווילנה וההרחבה החדשה שלה מערבה. עיצובו של ליבסקינד נעשה בהשראת שערי העיר ההיסטוריים של וילנה ומהדהד את הארכיטקטורה המקומית הן בצורה והן בחומרים, יוצר מערכת יחסים הרמונית בין מסורת לחדשנות. באופן סמלי, חצר פנימית חוצה את כל הבניין וכוללת גרם מדרגות דרמטי, המחבר בין רחבת הרחוב לבין מרפסת פתוחה על הגג, המאפשרת למבנה לזרום בין החוץ לפנים, לציבור ולפרטי ולספק נקודת מבט חדשה למרחבי מרכז וילנה.
המוזיאון זכה לכינוי “מוזיאון ללא קירות”, מאחר והוא מקיים פעילויות חשובות מעבר לחלל שלו: פרסום ספרי חינוך לאמנות וביצוע פרויקטים שונים, כמו מוזיאון נודד ופסלים מדברים.
אחד המאפיינים החשובים ביותר בעבודות של סטודיו ליבסקינד עבור מוסדות תרבות, הוא שילוב של מרחב ציבורי. במקרה של מוזיאון MO, הפתיחות המקיפה את הבניין, הנה חלל תלת-מפלסי העומד לרשות הציבור. הכיכר, הממוקמת במפלס הרחוב, ממש מול הכניסה הראשית של המוזיאון, משמשת כאמפיתיאטרון להופעות ולפורום של אנשים. על ידי תכנון המרחבים האלה שניתן להתאים למגוון מטרות, הקימו האדריכלים אזור כניסה אטרקטיבי למוזיאון המעודד מבקרים להשתמש באופן פעיל בכל ליבת המבנה.
גן פסלים סמוך מציע למבקרים הזדמנות לחוות אמנות בסביבה טבעית. בחלל הירוק הזה, האורחים יכולים לשבת בנחת, לקרוא ספר, או לטייל בין הצמחים ולהנות מיצירות פיסול מתוך אוסף המוזיאון. הוא מגלם את אחד מתפקידיו המרכזיים של המוזיאון: לספק סביבה מסבירת פנים לאנשים להיפגש ולפעול.
