מי שהמציא את הקניון היה Victor Gruen, אדריכל יהודי־וינאי, סוציאליסט ואוונגרד, שברח מהנאצים לארה״ב בסוף שנות ה־30. הוא תיעב פרברים, שנא שלטי חוצות ומכוניות, וחלם על קהילות צפופות, שהולכות ברגל, מלאות תרבות, אמנות וחיים ציבוריים.
ב־1956 הוא בנה במינסוטה את Southdale – הקניון הסגור הראשון בעולם. מבנה דו־קומתי עם חצר פנימית ירוקה, פסלים, עצים, בתי קפה ואירועים. “גן האביב הנצחי”, הוא קרא לזה. הציבור התאהב – והקניון הפך לאייקון אמריקאי. רק שכולם העתיקו את הקליפה, ושכחו את החזון.
כי גרואן לא רצה קניון מוקף חניה. הוא רצה עיר.
מרכז קהילתי עם מגורים, בתי ספר, מרפאות, פארקים, תרבות – בלי מכוניות, עם מרחב ציבורי חי. החזון הזה מעולם לא נבנה. הקניון הצליח, אבל הרעיון שמאחוריו ננטש.
האירוניה? וולט דיסני הבין אותו לגמרי.
וגם כיום, כשקניונים גוססים ומרחבים ציבוריים מחפשים משמעות, אולי הגיע הזמן לחזור לשורשים – ולשאול לא איך מוכרים יותר, אלא איך בונים מקום שאנשים באמת רוצים להיות בו.
לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
