לאורך ההיסטוריה של הארכיטקטורה, קיבלה חזית הבניין טיפול שיעדו הקניית השפעה חזותית נעימה לציבור. אבל מה שמרחיב את גבולות ההגדרה הזו כיום, הוא האתגר איך אנחנו עושים חזית שהיא יותר מאשר רק אלמנט אדריכלי אנכי סטטי. מהם פונקציות החזית יותר מאשר להוות רק מעטפה של בניין? מה אם החזית תדע להגיב לאקלים, לטכנולוגיה, לאור שמש, או לאלמנט טבעי כמו רוח? מה אם החזית תוכל כל העת להגיב לסביבה וליצור דפוס של תנועה על ידי עצמה? מה אם תתאפשר “חזית דינמית” שיכולה להגיב לסביבה ולצמצם את צריכת האנרגיה?
החזית היא חלק מהמרקם העירוני שבונה את העיר. היא מרכיב חיוני, במיוחד בהתחשב במבנים ציבוריים או מסחריים או אפילו משרדים בשדרות וברחובות חשובים. ההשפעה החזותית של מבנה לאיש שברחוב, בעיקר קשורה לגודל המבנה, האסתטיקה שלו, הייחוד שלו ואיך הוא שובה לב מעבר לסכום הכסף שהשקיעו בבנייתו. בתמצית נאמר, שאנשים נעשים כיום מודעים יותר ויותר לסביבתם ומעדיפים רעיונות ועיצובים שהם ברי-קיימא וידידותיים לסביבה.
עם השימוש בחומרים ובטכנולוגיות בקבוצת נתונה של גבולות ותנאים, המשטחים האדריכליים העכשוויים מסווגים ל”דינמיים” ו”סטטיים”. מעטפת הבניין מתנהגת כמו עור, מבדילה בין הפנים לבין החוץ. עור זה התפתח במשך הזמן בעזרת פתרונות הנדסיים. המטרה של החזיתות הדינמיות היא לסייע בהתקדמות האדריכלות בת הקיימא והמגיבה. החזיתות הדינמיות פועלות כפילטרים בין פנים הבית והחוץ, מקלות על הדיירים ומספקות להם צל מתאים, אור שמש טבעי, אוורור ואיחוד חזותי עם העולם הנמצא בתנועה מחוץ. זה לא רעיון חדש, אבל רק לאחרונה אדריכלים החלו לנצל טכנולוגיה זו במבנים ובעיצוב שלהם.
“באמצעות אסטרטגיות עיצוב משולבות באופן מלא, החזיתות של היום יכולות לספק מעטפות מגיבות ופרפורמטיביות המגיבות לסביבה המקומית שלהם גם מושגית וגם קונצפטואלית, תוך קביעת תנאי פנים המבנה בו זמנית”, אמר Ben Van Berkel, המייסד של UNStudio אדריכלים. זו כבר עובדה שאי אפשר להכחישה, שהחזית האדריכלית של היום כבר מורכבת לפחות כמו מבנה הבניין. יש כבר דוגמאות רבות של חזיתות דינמיות בתעשייה זו, שהוכיחו את יכולת התפעול שלהן.
ההתלהבות מטכנולוגיה וניסויים בחידושים שלה, הפכה לנפוצה ונרחבת בשיח האדריכלי בזמננו. זה הביא לאינסוף אפשרויות בעיצובים ושימוש בארכיטקטורה דינמית וקינטית. הסביבה היא גורם מפתח שמשפיע על עיצוב החזיתות; כמות השכבות ובחירת חומרים, כל זה תלוי בכוחות החיצוניים אלה. על מנת לאפשר להבין טוב יותר את הרעיון הכללי של חזית דינמית, נביא מספר סוגים של חזיתות דינמיות שאנחנו יכולים לכלול בקטגוריה זו.
חזית דינמית בשליטת משתמש
פרויקט של אולמות תצוגה שביצעו Ernst Gieselbrecht + Partner, נבנה בSteiermark-, אוסטריה (2007). החזית הדינמית עובדת באמצעות בקרות אלקטרוניות בתוך הבניין, שיכולות לשלוט בנפרד על כל אחד מ-54 המנועים בחזית. זוהי טכנולוגיה פשוטה שאינה כוללת כל סוג של מערכת רספונסיבית והיא מגיבה רק לקלט שנמצא בשימוש דיירי הבניין. החזית עצמה מתפקדת כמכשיר הצללה עם פנלים, אבל מעניקה לדיירים אפשרות לשלוט בזווית של הפנל ובכמות האור המועבר לתוך החלל הפנימי.
הקרנת אור דינמית בחזית
פרויקט שנבנה לפני 5 שנים ב-Cheonan, קוריאה, מתאים בקטגוריה זו: Galleria Centercity שביצעו UNStudio . זו דוגמא טובה לניצול הקרנת אור אחורית, אנו יכולים לראות גם אזורים של רזולוציה שונה. “האסטרטגיה למתחם הבניין מורכבת מיצירת אשליה אופטית. החזיתות כוללות שתי שכבות של פרופילי אלומיניום שחול, מותאמים אישית על גבי שכבה אחורית של חיפוי אלומיניום מורכב. הפרופילים האנכיים של השכבה העליונה הם ישרים; אבל אלה של השכבה האחורית הם בזווית. התוצאה היא תופעה כמו גל, שמשתנה עם נקודת המבט של הצופה (השפעת Moire).
פסדה עם בקרת אור דינמית
L’Institut du Monde Arabe של ז’אן נובל (פריז, צרפת) נבנה בשנת 1987, והוא אחת דוגמאות העתיקות ביותר המשלבות את הרעיון של חזיתות דינמיות. חזית הדרום עוצבה בהשראת משרבייה מהגיאומטריה הערבית, עם 27,000 דיאפרגמות, המאורגנת ב -113 פנלים, פועלות על העיקרון של עדשת מצלמה ונשלטות באמצעות מחשב מרכזי, למתן את רמות האור על חזית הדרום. המבנה מוקפא עכשיו ולא באמת לא עובד, וכך הפך לסימן שאלה בעצם השימוש באסטרטגיה הקינטית באדריכלות.
שוב בהשראת המשרבייה, ניבנו Al-Bahr Towers , מטה מועצת השקעות אבו דאבי, שתוכננו על ידי האדריכלים והמהנדסים Aedas Arup. המעטפת מורכבת ממערכת הצללה של PTFE לבושה משרבייה. באתר האינטרנט של Arup נאמר כי “המערכת צפויה להפחית את אנרגיית השמש שנכנסת לבניין ב -20%, והיא אחת ממספר צעדים חדשניים לשיפור ביצועים סביבתיים ושימוש באנרגיה”. הם גם טוענים שהעיצוב הביא לחיסכון ב-40% בפליטת פחמן. זו משחזרת את האמונה שלנו בשימוש בחזיתות דינמיות בעיצובים שלנו.
חוץ משלושה הסוגים של חזית דינמית שהזכרנו קודם לכן, “החזית הדינמית המגיבה לרוח” מסמלת את הסוג הבא שלנו של חזית דינמית. רוח כאלמנט טבעי, חזקה מספיק כדי לספק דפוס דינמי של תנועה בלי לבזבז אנרגיה. בפרויקט מתחם חנייה Brisbane Domestic Terminal Carpark באוסטרליה (2011), הותקנו 250,000 צלחות אלומיניום כדי ליצור חזית המופעלת באמצעות רוח. במבט מהצד החיצוני, הצד המזרחי של כל חניון הרכב, ניראה כאדווה יפה שיוצרת הרוח המפעילה 250,000 לוחות אלומיניום. כשהיא מגיבה לדפוסי הרוח המשתנה, החזית תיצור ממשק ישיר בין הסביבה הבנויה והטבעית. החזית עצמה נשארת כל הזמן בתנועה, נעה כרוח נושבת.
חזית ירוקה ירוקה עונתית
אחרונה חביבה, חזית שמשלבת ירק בכדי לייצר חזית המגיבה ל-4 העונות. הבית בTravessa Do- Patrocinio בליסבון, פורטוגל (2012) מראה חזית היכולה להיות דינמית ללא מערכת טכנולוגיה מתחוכמת. Luis Rebelo de Andrade הלביש את חזית הבניין בגובה 4 קומות עם צמחייה, יצר גינה אנכית, מלאה באלפי צמחים ועשרות זנים מהאי האיברי והים התיכון, המתפרסים על-פני 100 מ”ר.
ככל שחזיתות כאלה אותן תיארנו יכולות להיות מעניינות, בסופו של דבר זה תמיד מגיע לשאלה כמה כל זה עולה. כדי שאפשר יהיה לשמור על תנאים כאלה, מכשירים מורכבים כאלה מתרגמים לעלויות הפעלה גבוהות יותר מתמיד, גם בשל המגמה בעליית במחירי אנרגיה. באמצעות חזיתות דינמיות אנחנו חוסכים עבודה ומאמץ של סגירה ופתיחת חלונות, אבל האם זה שווה את זה? מבחינה אסתטית, החזיתות הדינמיות מעניינות להולכי הרגל ולדיירים. הם אולי אפילו מוסיפים קצת חיים לסביבה העירונית הבנויה, אך בטווח הארוך האם הם באמת מספקים אנרגיה יעילה כפי שהם הבטיחו? האם הם ברי קיימא מספיק?
הוויכוח עדיין ניטש, אבל עם הטכנולוגיה המתפתחת אנחנו רואים שגם העלויות של המערכות הללו ירדו בשנה האחרונה.
