מפעל שטיחים בן שבע קומות בבנגלדש, המעסיק כ־5,000 עובדים, רובם נשים, הוכרז כזוכה בפרס RIBA International Prize לשנת 2026. המבנה, המשלב חצרות ירוקות, בריכות, גינות גג ומרחבי מנוחה, מציע תפיסה אדריכלית אחרת למפעל תעשייתי: כזה שמציב את רווחת העובדים במרכז התכנון.

מפעל טקסטיל לא חייב להיראות כמו מפעל. את התפיסה הזאת ביקשו להוכיח האדריכלים של Green Field Factory, מבנה תעשייתי יוצא דופן בעיר רנגפור (Rangpur), שבצפון בנגלדש. המפעל, המתפרש על פני שבע קומות ושטח של יותר מ־144 אלף רגל רבועה, זכה בפרס האדריכלות הבינלאומי היוקרתי של המכון המלכותי הבריטי לאדריכלים, RIBA International Prize.
חבר השופטים תיאר את המבנה כיצירה של "ענווה שקטה" (a work of quiet humility), וציין במיוחד את האופן שבו שולבו בו צמחייה, מים וחללי שהייה, במטרה להכניס את הטבע אל סביבת העבודה התעשייתית.
ואכן, המראה רחוק מאוד מהדימוי המקובל של מפעל: חזיתות המכוסות בצמחייה טרופית, גינות מטופחות, מרפסות מוצלות, שבילי הליכה לצד בריכות מים וחצרות פנימיות המאפשרות לעובדים ליהנות מאור טבעי ומאוויר צח במהלך יום העבודה.

מפעל שתוכנן קודם כול עבור האנשים
מאחורי הפרויקט עומד משרד האדריכלים הבנגלדשי Nakshabid Architects, ששאב השראה מבתי המגורים הבנגליים המסורתיים, המאופיינים בחצרות פנימיות, בריכות וגינות המשולבות במרקם הבנוי. אולם החידוש המרכזי אינו טמון רק בשפה האדריכלית, אלא בתפיסת התכנון החברתית. במפעל מועסקים כ־5,000 עובדים, רובם נשים, והאדריכלים ביקשו ליצור עבורם סביבת עבודה המעניקה מקום גם לצרכים האישיים, המשפחתיים והקהילתיים.
בין המתקנים שהוקמו במתחם: מעון יום לילדי העובדות על גג המבנה, מרפאה לשירות העובדים, אזורי מנוחה מוצלים ומרחבים משותפים למפגש ולבילוי. בכניסה למפעל ניצב גם פסל גדול של דמות נשית, שנועד לסמל את כוחן ואת העצמתן של נשים.
אחד האלמנטים המשמעותיים ביותר בפרויקט הוא הכניסה הראשית למבנה. בניגוד למקובל במפעלים גדולים רבים בבנגלדש, שבהם עובדים בכירים ועובדי ייצור נכנסים דרך כניסות נפרדות, כאן כולם משתמשים באותו שער מרכזי. יו"ר חבר השופטים, האדריכל Bijoy Jain, תיאר אותו כ"שער משותף ושוויוני" (equanimous shared portal).

לא רק מקום עבודה, אלא גם מרחב קהילתי
לדברי המכון המלכותי הבריטי לאדריכלים, העובדים נוהגים להשתמש במתקני המפעל גם מחוץ לשעות העבודה, לעיתים יחד עם בני משפחותיהם. כך הופך המתחם ממקום המיועד לייצור בלבד למרחב קהילתי בעל שימושים נוספים. מייסד המשרד, Bayejid M. Khondoker, הסביר כי ביקש להוכיח שתעשייה יכולה להיות סביבה שמטפחת, מעוררת השראה ומעניקה חיים "שאלנו שאלה פשוטה: מה היה קורה אילו מפעל היה מתוכנן קודם כול כבית עבור האנשים שעובדים בו?", אמר. לדבריו, החצרות, הגינות, מקווי המים והמרפסות המוצלות צמחו כולם מתוך אותה תפיסה.
המפעל נפתח כבר בשנת 2017 ומופעל על ידי חברת Karupannya Rangpur Limited, המייצרת שטיחים בעבודת יד לצד מוצרי טקסטיל נוספים, בהם שטיחוני כניסה ומחצלות אמבטיה. ארבע משבע קומותיו משמשות לייצור טקסטיל, והיתר מיועדות לאריזה ולאחסון.

על רקע ההיסטוריה הקשה של תעשיית הטקסטיל בבנגלדש
לזכייה יש משמעות נוספת על רקע מצבה של תעשיית הטקסטיל המקומית, הנחשבת לאחת הגדולות בעולם, אך מתמודדת לאורך השנים עם ביקורת בנוגע לתנאי העבודה ולבטיחות העובדים. בשנת 2013 קרס מבנה Rana Plaza, ששימש מפעלים רבים לתעשיית ההלבשה סמוך לבירה דאקה, באסון שבו נהרגו כ־1,100 בני אדם. העובדים נדרשו לשוב למבנה למרות סימני סדקים שהתגלו בו, והאסון הפך לסמל של הכשלים הבטיחותיים והחברתיים בענף. על רקע זה, Green Field Factory מציג מודל אחר, המנסה לאתגר היררכיות חברתיות מושרשות ולהציב את האדם במרכז התכנון התעשייתי.

פרס שמעדיף אדריכלות עם משמעות
פרס RIBA International Prize מוענק אחת לשנתיים למבנה המפגין חשיבה חדשנית, מצוינות תכנונית ותרומה משמעותית לסביבתו. בניגוד לפרסים המתמקדים לעיתים במבנים איקוניים ובעלי נוכחות חזותית דרמטית, הפרס מעניק תשומת לב מיוחדת לפרויקטים בעלי ערך חברתי וקהילתי.
Green Field Factory היה אחד משני הפרויקטים מבנגלדש שהגיעו לרשימה הסופית של ארבעת המועמדים. לצדו התמודדה אוניברסיטת BRAC University בדאקה, שתוכננה בהתייחסות לתנאי האקלים המקומיים. שני המועמדים הנוספים היו פרויקטים בבלגיה: שיפוץ של בניין משרדים משנות השישים והרחבה של מוסד לאמנות. הפרס האחרון, שהוענק בשנת 2024, ניתן למבנה מגורים חברתי בן שש קומות בברצלונה, ספרד, שנבנה מעץ.
הזכייה של Green Field Factory מבטאת תפיסה אדריכלית שלפיה איכות של מבנה אינה נמדדת רק במראהו, בטכנולוגיה שבה נעשה שימוש או בחדשנות הצורנית שלו, אלא גם באופן שבו הוא משפיע על חיי האנשים המשתמשים בו מדי יום. במקרה הזה, מדובר באלפי עובדות ועובדים שעבורם המפעל הוא הרבה יותר ממקום פרנסה: הוא גם סביבת חיים, מפגש וקהילה.














