לכבוד יום העצמאות, קיימנו ראיון עבודה ל-12 אדריכלים ומעצבים, אשר בידיהם נמסרה עבודת התכנון של הנופים הבנויים של ארץ ישראל – על ישראליות, מקומיות, תחנות התרבות שלהם ועל האדריכלות, ספרות ומוסיקה שהם אוהבים

קורות חיים

אדריכל אמיר מן, משרד אמיר מן – עמי שנער, מתכנני קריית מרקורי יהוד, אזורי התמך נתב"ג 2000, שדה התעופה אילת החדש ועוד.

 

אמיר מן

 

אדריכלית גנית מייזליץ כסיף ואודי כסיף, מתכנני נמל תל אביב (זוכה "אות העיצוב" 2007), בית טרמינל השלום אילת – עקבה, חידוש מרכז העיר הרצלייה ועוד.

מיזליץ כסיף


אדריכלית תגית כלימור:
משרד קנפו-כלימור אדריכלים. מרצה בטכניון. מתכנני מרכז המוזיקה במעלות תרשיחא, ספריה ובית יד לבנים במרכז אקדמי רופין ובית כנסת מגילת אור בקיסריה.

tagit-kilmor


אדריכל ישראל גודוביץ'
, מהנדס העיר תל אביב לשעבר, מתכנן בית קורקס ברעננה, מגדלי אביב בתל-אביב, האיצטדיון הלאומי יוהנסבורג דרום אפריקה ועוד.

images42SS6GDW

 

אדריכל דוד נופר, מתכנן מרכז הקונגרסים הבינלאומי במכללת אשקלון, מוזיאון אגם בראשל"צ, הפקולטה למשפטים ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן וקריות חינוך.

 

דוד נופר

 

אדריכל דוד גוגנהיים, מתכנן נחל ופארק איילון, הכניסה לירושלים, שיקום ושימור שכונות בירושלים ועוד.

 

גוגנהיים - משמאל

 

מעצבי הפנים שמוליק בילגוראי וקרן פוזנר. מתמחים בעיצוב ומיתוג רשתות קמעונאיות, תכננו ועיצבו שורת פרויקטים ארוכה כמו בתים, משרדים, מסעדות, בתי קפה ומאות חנויות ברחבי הארץ.

 

בילגוראי פוזנר

 

המעצבת מיכל ויטל, משרד לתכנון ויעוץ לבניה ירוקה, מתכננת מרפאה בוואדי נאעם שבנגב (עם אד' יובל אמיר ז"ל ואדר' שרון צשנובסקי, שזכתה ב"אות-העיצוב" 2007) ובתים אקולוגיים שנבנו מחבילות קש בישובים בארץ ובחו"ל.

 

1350553303-1

 

אדריכל גדעון פובזנר, פובזנר אדריכלים (שהקים אביו אדריכל שמעון פובזנר ז"ל), מתכנני בי"ס צמח אשדוד, בי"ס אל-רחמה – רהט, תיכון אביב ואולם ספורט רעננה ועוד

 

 

אדריכל דני לזר, משרד שותף לאדריכלית דפנה מתוק, מתכנני תחנת רכבת בב"ש צפון (זוכה "אות העיצוב" 2007), בנין המחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בן גוריון בנגב (עם אדריכלית רוני אלרואי), בנין ביטוח לאומי בחולון ועוד

 

1616

 

 

D&A: תאר את סגנונך כמו שחבר טוב היה מתאר אותו.

טיילת בתכנון מייזליץ-כסיף

טיילת בתכנון מייזליץ-כסיף

 

אמיר מן: תכנון אדריכלי הנובע קודם כל מהקונטקסט העירוני ומהקונטקסט הכלכלי והחברתי. סגנון מודרני תוך שילוב מוטיבים מקומיים באדריכלות טכנולוגית עתידית, חיפוש מתמיד אחרי פתרונות תכנוניים מקוריים וחדשנים הניתנים למימוש.

 

מגדל מגורים בחולון, מן - שנער אדריכלים

מגדל מגורים בחולון, מן – שנער אדריכלים

 

גנית מייזליץ כסיף: מקסימליסטי.
אודי כסיף: מינימומקסימום.
תגית כלימור: נשאיר לחברים לתאר.

 

images8GXPAO0V

ביתן ישראל באקספו 2015. קנפו-כלימור אדריכלים

 

ישראל גודוביץ': כל פרויקט מקדים את זמנו ב- 20 שנה.

 

קוטג'ים טוריים באור יהודה, אדריכל ישראל גודוביץ'

קוטג'ים טוריים באור יהודה, אדריכל ישראל גודוביץ'

 

גדעון פובזנר: לא הייתי מתאר לעצמי שאידיוט כזה יכול לעשות בנינים כל כך טובים. הבחור מאד מוכשר – חבל רק שלא לארכיטקטורה. החברות בינינו חשובה לי מדי – אני לא מדבר איתו על הארכיטקטורה שלו.

 

1280px-Flickr_-_Government_Press_Office_(GPO)_-_Malchei_Yisrael_Square

ככר רבין (מלכי ישראל), שתכנן אדריכל שמעון פובזנר

 

דני לזר: סגנון מודרניסטי אך המתאים עצמו לסיטואציה ולדרישות משתנות, צורות פשוטות בחוץ ומורכבות בפנים.

 

דני לזר אדריכלים. בניין עבור המחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בן גוריון

דני לזר אדריכלים. בניין עבור המחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בן גוריון

 

דוד נופר: רנזו פיאנו אמר שעבודתו "מושאלת" לכל מבנה בנפרד. סטיבן הול מדגיש יותר את תכונות המקום והאור עם הרגש והשכל לקביעת ייחודת כל יצירה. נדמה כי תהליך עבודתי משכלל כל אלה.

 

1309-blue-green02

בי"ס בתכנון דוד נופר אדריכלים

 

דוד גוגנהיים: אדריכלות נקייה וטהורה,השייכת למקום ולסביבה ובו בעת מתאימה את עצמה לרוח הזמן.

 

יד ושם, ביה"ס ללימודי השואה. גוגנהיים / בלוך אדריכלים ומתכנני ערים דוד גוגנהיים, דניאל מינץ.

יד ושם, ביה"ס ללימודי השואה. גוגנהיים / בלוך אדריכלים ומתכנני ערים דוד גוגנהיים, דניאל מינץ.

 

בילגוראי-פוזנר: סגנון עיצוב מקורי, נועז ומציאותי.

 

חנות ברשת קמעוניאית, בעיצוב בילגוראי פוזנר

חנות ברשת קמעוניאית, בעיצוב פוזנר – בילגוראי

 

מיכל ויטל: סגנון כפרי, עם דגש על פשטות, פונקציונאליות וצבעוניות.

 

בית בבקעת הירדן בתכנונה של ויטל-ברון

בית בבקעת הירדן בתכנונה של ויטל-ברון

 

 

D&A: מה האני מאמין המקצועי שלך?

בית כנסת בקיסריה, קנפו-כלימור אדריכלים

בית כנסת בקיסריה, קנפו-כלימור אדריכלים

 

אמיר מן: בחשיבות מקצוע האדריכלות ובתרומתו העצומה לתרבות בארץ ובעולם ולסביבה בה אנו חיים.
גנית מייזליץ כסיף: אהבה.
אודי כסיף: פשוט מאמין ביכולת האדריכלות לשנות ובעשייה מתוך אמונה, גם כשעומד בפני קיר אטום.
תגית כלימור: האדריכלות היא התווך בין האדם וסביבתו הטבעית ובין האדם כפרט לבין החברה בה הוא חי. היא באה לתת מענה לדילמות תרבותיות ופילוסופיות הנוצרות במפגשים אלה והמתוות את תפישת עולמנו. האדריכלות מהווה הזדמנות למפגש רב תחומי, החובק את כל מעגלי חיינו. כאדריכלים אנו צריכים להציב שאלות ולהיות מחויבים בלמידה מתמדת ובהתחדשות.
ישראל גודוביץ': קשוב אך בלי משוא פנים, רגיש אך בלי מורא ומקצועי נטו.
גדעון פובזנר: אל תאמין לקליינטים, לקולגות, לרשויות, לעובדים שלך ואל תאמין לאני המאמין שלך.
דני לזר: אדריכלות היא אמנות המשרתת את הציבור. פרויקט טוב נותן פתרון מלא לתחום רב של אספקטים תוך אמירה אישית של האדריכל, אך מלווה בתהליך אבולוציוני (המצאות קטנות) כחלק מתהליך תרבות כללי ולא בניסיון לשינויים מהפכניים.
דוד גוגנהיים: שני מרכיבים בסיסים באדריכלות: האחד, הקשר למקום, על שכבותיו, תולדותיו ואוכלוסייתו המגוונת, והשני, מתגלה בהתעצמות התהליך בו הפכה החברה הישראלית לצרכנית בעלת אוריינטציה מסחרית וטכנולוגית המוצאת ביטויה בסביבה הבנויה. כיום מתחזקת ההכרה בחיוניות האיזון העדין בין כוחות מנוגדים לכאורה של בינלאומיות מול מקומיות ומסורת. האיזון המלא לעולם לא יושג, ואין צורך שיושג. המציאות התרבותית מצויה בין שני קטבים אלה.
שמוליק בילגוראי: הצלחה של פרויקט תלויה בשיתוף פעולה עם הלקוח.
קרן פוזנר: אם יש כימיה טובה – הפרויקט יהיה מדהים. אם אין כימיה – הפרויקט יהיה טוב מאוד.
מיכל ויטל: על המבנים לשקף את רוח המקום, ואת רוח בעלי הבית. אלו אינם הבתים "שלי". מטרתי העליונה היא יצירת מבנים חסכוניים באנרגיה ובמים, כדי לצמצם את הפגיעה של השטח הנבנה בסביבה.

 

 

D&A: היכן נכנסת אתיקה לאדריכלות?

מחווה לפרוייקט הולילנד, סטודיו קאהן

מחווה לפרוייקט הולילנד, סטודיו קאהן

 

אמיר מן: אחריות המתכנן כלפי החברה והסביבה בה הוא יוצר ויושרו כלפי מזמיני עבודתו וחבריו למקצוע.
גנית מייזליץ כסיף: במחויבותנו להוביל את הבינוי והפיתוח מתוך אחריות תרבותית חברתית וסביבתית.
אודי מייזליץ: נאמנות לפרויקט, לציבור המשתמשים וללקוח.
ישראל גודוביץ': אין כזה מצב. אתיקה זה בין אדם לחברו.
גדעון פובזנר: במקום שנגמר האוברדרפט. בעיתון.
דני לזר: בכל מעשה אדריכלי מהקו הראשון על הנייר, הוא מתגלה כשיש ניגודי אינטרסים, ותמיד יש, למשל קונפליקט בין הביטוי האמנותי האישי לצרכי המשתמש או בין דרישות הקליינט הישיר לצרכי הציבור.
דוד גוגנהיים: מרכיב בסיסי וחיוני באדריכלות, אין אדריכלות אמיתית ואיכותית ללא יושרה מקצועית. אדריכלות שאיננה מבטאת את אמונתו החברתית והתרבותית של יוצרה איננה אדריכלות.
מיכל ויטל: כמו בכל תחום אחר, האתיקה נמצאת בכל צעד ופעולה שלנו. כאשר אנו בוחרים חומר או מוצר, עלינו, כצרכנים מודעים ואתיים, לבדוק שהיצרנים עומדים בדרישות אנושיות וחברתיות של העסקה הוגנת, ובדרישות סביבתיות של צמצום זיהומים ופליטות. עלינו לבחור ראשית מוצרים ושירותים מקומיים.

 

D&A: מה דעתך על האדריכלות בארץ ואיך לדעתך היא תראה בעוד עשור שנים?

אמיר מן: טעונה שיפור ורענון משמעותיים, הן בהיבטים עירוניים והן בתכנון אדריכלי מבנים. "הרחוב" הישראלי טעון שיפור, קיימים אזורים עם חזרתיות משעממת וחדגונית מצד אחד, ואזורים אחרים "עסוקים" עם ערבוב סגנונות הגורמים ל"זיהום ויזואלי" ולחוסר שקט תרבותי. כאופטימיסט, אני מקווה שתשתפר ותהיה מקומית ומקורית יותר.
גנית מייזליץ כסיף: הרבה אתגרים ופוטנציאל. חסרה השאיפה למצוינות והמחשבה האסטרטגית על הסביבה, רק בעזרתן יוכלו האדריכלים להפוך לשחקנים המובילים והמשפיעים על הסביבה הבנויה בישראל. בעתיד יהיה יותר טוב וגם הרבה יותר גבוה.
אודי כסיף: לא מאמין בדלות החומר, למרות שאני מאמין בצמצום. מעדיף אחד ומדהים מעשרה מרדימים. ככלל, מאמין באחד. בעתיד – מדינה עם מרחב ציבורי איכותי, מושקע ונאהב וכנראה בניה צפופה וגבוהה יותר באזור המרכז, אני מקווה שעם הרבה יופי ותרומה לאיכות לערים.
תגית כלימור: סדר היום הלאומי של החברה שלנו מוכתב על ידי אירועים כבדי משקל והשפעה ולכן סוגיות חברתיות ותרבותיות אינן במרכז הבמה ואינן מקבלות את הקשב והאנרגיה הנדרשת. האדריכלות והעיצוב בארץ קשובים גם לשאלות מקומיות וגם ניזונים ממגמות עולמיות – הן בתחום החשיבה האדריכלית והן בתחום העיצוב נטו, על כן קיים כאן כר פורה וראוי שעם שתיקת התותחים, יגיע תור הצמיחה ואיתה להתייחסות לנושאים רבים שנדחקו לאחורי הבמה בסדר היום הלאומי הנוכחי.
האדריכלות בארץ, כחלק מתהליך גלובליזציה כולל, תמשיך להיות מושפעת מתיאוריות וטרנדים הרווחים בעולם. עם זאת אני מאמינה שכהמשך לניסיון לגיבוש עצמי, ייווצר איזון חדש בין השפעות המדיה, המטשטשת גבולות ומחזקת מגמות בין תרבותיות, לבין הברור המקומי.
ישראל גודוביץ': מרוב פזילה לנעשה בחו"ל – נהפכים האדריכלים בפרובינציה לקסוקרים, וכך גם התוצאה ברוב המקרים.
גדעון פובזנר: אין אדריכלות ישראלית, יש אדריכלים ישראלים בתקופות שונות וסגנונות שונים. בעתיד יהיה אותו דבר אבל יותר ישנה, גבוהה, שקופה וצפופה, כמו באירופה.
דני לזר: יש אדריכלים טובים, אך רוב המסה הבנויה לא מתוכננת על ידם. במיוחד המצב קשה בתכנון מגורים לקבלנים שהם עיקר המסה הבנויה. בעתיד, במקרה הטוב, המצב יהיה אותו הדבר, בהבדל כמותי לא איכותי. המגמה העולמית הנראית בז'ורנאלים המקצועיים בהם הבניין הופך לספקטקל, לא מעודדת אך יתכן ותוביל לאנטיתזה ולא לארכיטקטורה טובה יותר.
דוד נופר: מצבנו טוב. הכאוס הארכיטקטוני המלווה את הטוב שבכל מדינה דומה לשלנו. משקל האדריכלות "המפותחת" עולה, מעמיק ומרחיב את הפער. "פיאודליזם" ארכיטקטוני ימשיך להתקיים בעתיד, כורך את המצוינות עם החולשות, עדיין נמצא את הפער העמוק אך חריף יותר.
דוד גוגנהיים: ישראל היא גשר גיאוגרפי ותרבותי, ככזה היא קצה ומרכז בעת ובעונה אחת. בת-כלאיים של מזרח ומערב, מהווה הד לשני העולמות, ומן העירוב הזה נוצרה ייחודיות רב-שכבתית. בעתיד – יותר טכנולוגית, יותר בחומר עכשווי – זכוכית, יותר איכותית מבחינת מרכיבי הביצוע, מאידך תהיה פחות ופחות בעלת אוריינטציה מקומית עם יותר ויותר "מניירות" גלובליות חסרות תוכן ומשמעות.
בילגוראי-פוזנר: אנחנו בבואה של חוץ לארץ. אין נביא בעירו, אבל בכל הקשור לעיצוב ואדריכלות, יש לנו מה ללמוד מהיפנים.
מיכל ויטל: בעתיד היא תהיה הרבה יותר ירוקה.

 

D&A: ציין אדריכל משפיע

המשכן לאמנות בעין-חרוד, אדריכל שמואל ביקלס, 1948

המשכן לאמנות בעין-חרוד, אדריכל שמואל ביקלס, 1948

 

אמיר מן: רנצו פיאנו, טדאו אנדו, לואי קאהן, פרנק גריי, משה ספדיה.
גנית מייזליץ כסיף: קזויו סג'ימה
אודי כסיף: מיס ואן דר רוה, מנדלסון, גרסטל, ג'ון פאוסון, טדאו אנדו, טויו איטו, פיאנו, רוג'רס, פוסטר, נובל, קולהאס
תגית כלימור: ישנם אדריכלים רבים הראויים להערכה בזכות תרומתם לחשיבה האדריכלית. מהאדריכלים המשפיעים ביותר בתקופתנו בתחום התיאוריה הכתובה והממומשת, הייתי מציינת את Rem Koolhaas ההולנדי.
גדעון פובזנר: שמעון פובזנר, אדריכלות ורנקולרית, גרופיוס, מיס ון דה רוה, קורבוזיה, מנדלסון, באהאוס ישראלי ומודרניסטים ישראלים
דוד נופר: סטיבן הול, ארה"ב, המשלב את קורבוזייה ואלטו בנופך עצמי.
דוד גוגנהיים: אלוארו סיזה, סטיבן הול, הרצברגר, לה קורבוזיה, אלווארו אלטו, מיס-ואן דה-רו, מנדלסון, דוד רזניק, זאב רכטר, היינס ראו, אל מנספלד.
בילגוראי-פוזנר: פיליפ סטארק, פביו נובמרה, רם קולהאס, הרצוג ודה מרון.
מיכל ויטל: שמואל ביקלס.

 

D&A: איזה מבנה מושלם בעיניך?

 

מחווה לבנג'מין פרנקלין, הפסל דני קרוון, Portbou

מחווה לבנג'מין פרנקלין, הפסל דני קרוון, Portbou


אמיר מן
: עדיין לא נבנה ולדעתי גם לא יבנה, אדריכלות איננו מקצוע מושלם.
גנית מייזליץ כסיף: חלוק נחל.
אודי כסיף: הספרייה של שרון בברלין.
תגית כלימור: הפסל של דני קרוון לזכר הפילוסוף וולטר בנג'מין ב- Portbou, על גבול ספרד וצרפת. הפסל מבטא בעוצמה, דרמטיות ודיוק רב את סערת הנפש בה היה נתון בנג'מין לפני התאבדותו.
ישראל גודוביץ': תחנת הכח בחדרה.
גדעון פובזנר: הפביליון של מיס ון דר רוהה בברצלונה.
דני לזר: ככר סן מרקו.

 

ככר סן מרקו

ככר סן מרקו

 

דוד נופר:  אין
דוד גוגנהיים: היכל התרבות בת"א, מוזיאון ישראל בירושלים. מרכז סאלק בלה-הויה (קליפורניה) של לואי קאהן, לה-טורט (צרפת) של לה קורבוזיה, האופרה בסידני של אוטסון.
בילגוראי-פוזנר: הכותל המערבי.
מיכל ויטל: המשכן לאמנות בעין חרוד.

 

D&A: למי / מה  היית רוצה לתכנן?

הבית של מיכל ויטל

הבית של מיכל ויטל

 

אמיר מן: להמשיך לתכנן לגורמים הנכחיים, ולתכנן מוזיאון וגלריה לאומנות, בעיר חשובה בארץ או בעולם.
גנית מייזליץ כסיף: למי שיכול להרשות לעצמו הכל ולמי שלא יכול להרשות לעצמו כלום.
אודי כסיף: כל מה ומי שמשנה את מצב הערים בישראל.
תגית כלימור: לאדם הניחן בפתיחות וצניעות, המוקיר את המרחב בו הוא חי ומחפש איזון בין התערבות תכנונית לבין המרחב הטבעי.
גדעון פובזנר: עיר, את כיכר המדינה כמו שצריך, בית-ספר.
דני לזר: לכל קליינט נאור ואוהב ארכיטקטורה. לתכנן מבנה ציבור עם שימושים שונים מאלה שתוכננו בעבר. אחד הדברים המרתקים במקצוע זה ללמוד בכל פרויקט נושא חדש.
דוד גוגנהיים: מרכז אזרחי לאחת מהערים בפריפריה, יהודית או ערבית הכולל את המרכיבים האזרחיים והתרבותיים של המקום.
בילגוראי-פוזנר: לאילן פיבקו.
מיכל ויטל: לשמחתי אני מתכננת למי שאני רוצה – לגרעין הקשה של האנשים המודעים סביבתית.

 

D&A: מנה את תחנות התרבות שלך

images5O7VOX7P

אמיר מן: תל-אביב – בוסטון, ניו-יורק, פריז.
גנית מייזליץ כסיף: רחוב דיזינגוף. אריק איינשטיין. חוף השרון. אור עקיבא. לשכת גיוס. נוה שלום. המכון לאנרגיה סולארית בלאדאק. אודי כסיף. אווה הסה. דייויד גרין. הבארטלט- יוניברסיטי קולג' לונדון. הייד פארק. רייזום (דלז וגואטרי). הנרי מילר. הספריה הבריטית. גודארד. איסי מיאקי. כל המורים שלי ליוגה. ברצלונה. חאלב. ורשה. דניאלה נגה וגליה כסיף.
אודי כסיף: לימודי אמנות בוינה. לימודים וחיים בלונדון. נוילנד. ניו יורק (תמיד). תערוכות של סרה. אניש קאפור. צ'אק קלוס (רק פורטרטים).
תגית כלימור: מדבר קלהארי, מדבר סיני, פינה באוש, מרידית מונק, לה קורבוזיה, וורנסי, גנגס, ג'ייסלמר, להקת הבוטו, אישה בחולות, טרק בהימאליה, פיטר גרינוואי, קרלו סקרפה, מחול החרבות, וירג'יניה וולף, ניו יורק, סוהו, לידה, פריז, פרידה קאלו, גן ריואן־ג'י, דוייד ברובק, קובה פוגשת ג'אז…

imagesANO9LHJR

מדבר סיני


ישראל גודוביץ'
: פרופ' אלפרד נוימן והאדריכל יונה פרידמן (טכניון חיפה). קנזו טנגה ואראטה איסוזאקי (טוקיו, יפן). קרן פורד וסיביל מוהלי נגי (ניו-יורק, ארה"ב). "ארכיטקטורולוגיה", סר סטנלי אנווין (לונדון, אנגליה). מהנדס העיר ת"א. 40X40 (עם עובד, ת"א).
גדעון פובזנר: מלצ'ט 66. גן אסתר. קולנוע דן. בלומפילד. חוף פרישמן. ספריה באחד העם. גן מאיר. היכל התרבות (המגרש לפני הבנין). סינמטק. צוותא בית לסין. פומפדיתא. מפעל הפיס. רחוב הארבעה. ספריה בבית תבורי. סטימצקי. אלנבי. דיזנגוף. מוזיאון ת"א. ירושלים. אוניברסיטה בגבעת רם. מכון ון ליר. אירופה הקלאסית.
דוד גוגנהיים: קונצרטים של הפילהרמונית עם הצ'לן קזלס, הפסנתרן גלן-גולד והמנצחים קלמפרר וברנשטיין. ביקור ברונשומפ של קורבוזיה ובאופרה של וינה. החיפושיות וה- DOORS. הרצאת אדריכל בקמינסטר פולר בשנות השישים בטכניון. מלכת האמבטיה של חנוך לוין וסרטו של אורי זהר "חור בלבנה". הפגישה הראשונה עם ונציה ופריז.
בילגוראי-פוזנר: טוקיו, ניו-יורק, מילאנו, לונדון וברצלונה.

 

D&A: מיהו היוצר הישראלי המוערך על ידך (בכל תחום)?

יצחק דנציגר, "נימרוד"

יצחק דנציגר, "נימרוד"


אמיר מן
: אפרים קישון.
גנית מייזליץ כסיף: יעקב שבתאי – הכי קרוב והכי רחוק.
אודי כסיף: מוש קאשי, צייר, ייחודי, מקורי, ומלא אמונה בלתי מתפשרת.
תגית כלימור: הפסל יצחק דנציגר, בשל מקוריות ורעננות מחשבתו. עבודות הפיסול שלו מקרינות עוצמה הנובעת מהמפגש המיוחד בין היצירתיות שלו כאדם לבין אופן קריאתו את המרחב הפיזי והתרבותי.
ישראל גודוביץ': המשורר נתן זך, "הצרצר"
גדעון פובזנר: נתן אלתרמן, נימוקים: "פגישה לעין קיץ", "גם למראה נושן", "כוכבים בחוץ", "שמחת עניים"
דני לזר: הרקדנית ענבל פינטו, משלבת זמן, קצב, תנועה, תפישת חלל, צבעוניות של דברים שאפשר ליישם גם באדריכלות.
דוד גוגנהיים: הפסל ומתכנן הנוף יצחק דנציגר, "מורי ורבי", יוצר מהמעלה הראשונה, ראשוני, מקומי, איש תרבות ואסתטיקה המבין את המקום והחברה בה הוא חי ופועל והמאמין כי לאמן יש שליחות.
בילגוראי-פוזנר: אלכס פדואה. אנחנו מעריכים יוצרים שיוצרים עם טרוף בעיניים.
מיכל ויטל: המשורר אורי ברנשטיין

 

 

D&A: לאיזו מוסיקה אתה מאזין כרגע?

imagesFL7SK8BO

 

אמיר מן: חסיד מושבע של אריק איינשטיין.
גנית מייזליץ כסיף: "הבנות נחמה".
אודי כסיף: מאוד מאוד מגוונת, מניסיונית עם רעשים וקולות ועד באך.
תגית כלימור: לשקט.
ישראל גודוביץ: מוסיקה קלאסית.
גדעון פובזנר: שקט.
דני לזר: מוסיקה קלאסית
דוד נופר: פגניני, הקונצ'רטו לכינור מספר 2
דוד גוגנהיים: לבאך בפסנתר, מבצע גלן גולד.
שמוליק בילגוראי: סנופ דוגי דוג.
קרן פוזנר: דפש מוד וקרן פלס.
מיכל ויטל: לציוץ הציפורים מהחצר.

 

D&A: איזה ספר מונח ליד המיטה שלך?

ארנסט המוניגוואי

ארנסט המוניגוואי


אמיר מן
: "רודף העפיפונים", חוסייני.
גנית מייזליץ כסיף: "איים בזרם", המינגווי.
אודי כסיף: "ג'ורג' הסקרן" (לפני השינה של בתי הקטנה), ו"הקץ לנשק" של המינגווי.
ישראל גודוביץ': "פינוקיו".
גדעון פובזנר: "סינמטוגרף" של רובר ברסון.
דני לזר: "קרוב להפליא רועש להחריד".
דוד נופר: ספר תורה.
דוד גוגנהיים: א.ב.יהושע, "אש ידידותית". הביוגרפיה של קלינטון. אדריכלות משרד MRCANO ההולנדי
מיכל ויטל: "קטן זה יפה" של שומאכר.