פרויקט ה”GREENFIELD” הזה, תוכנן והוקם”יש מאין”, מא’ עד ת’, ובכלל זה כל התשתיות התפעוליות, האוויריות והקרקעיות, מסלולי ההמראה והנחיתה, רחבות המטוסים, בית הנתיבות, מבני התמך, מגדל הפיקוח ותחנת כיבוי האש. זאת, תוך שמירה על איכות תכנון וביצוע ובהתאם לעקרונות של בנייה ירוקה ותוך שימוש בחומרים מהאתר עצמו;
שפת עיצוב שפותחה עבור הפרויקט יושמה באופן אחיד והוליסטי על כלל מרכיבי השדה, מהמבנים השונים ועד דלפקי הקבלה;

כל זאת בהובלת משרדי האדריכלים, שראו לנגד עיניהם פרויקט בסדר גודל לאומי, פרויקט יחיד במינו בלב מדבר הערבה ושער חדש לישראל עבור עולם התעופה הבין-לאומי. הם הובילו למעלה מ-45 חברות תכנון ויועצים, רובם יועצים מקומיים וניהלו את כלל היבטי התכנון, ליווי ההקמה וליווי תקציב הפרויקט משלב תכנית הבינוי, דרך ניהול תכנון התשתיות, תכנון המבנים ועד תכניות ביצוע כל פרטי החוץ והפנים. המורכבות הרבה בתכנון הפרויקט נובעת, בין היתר, מהיותו שדה התעופה האזרחי הראשון בישראל המוקם יש מאין (“GREENFIELD”), ללא כל תשתית מוקדמת במקום – ולא רבים שדות התעופה מסוג זהה בעולם.
שדה התעופה רמון נמצא בתמנע, כ-18 ק”מ מאילת, על כביש 90. הוא נפתח ב-22לינואר 2018. בכך החליף את שדות התעופה ע”ש יעקב הוזמן באילת, הצפוי להסגר ושדה התעופה הבין-לאומי בבסיס עובדה. הוא יהווה את שער הכניסה הדרומי החדש לישראל, עם צפי טיסות של 2.25 מיליון נוסעים לשנה ומסוגל לגדול לקיבולת של כ-4.25 מיליון נוסעים לשנה. לראשונה, הנוסעים הבין-לאומיים והפנים ארציים יחלקו אולמות המתנה ומסחר משותפים.
הקמת שדה התעופה מייצרת עבור העיר אילת והאיזור הזדמנויות רבות לפיתוח אזורי. סגירת שדה התעופה הקיים באילת, תביא להסרת הסיכון הבטיחותי האווירי מעל העיר ולשחרור שטח מרכזי בה, שבלם התפתחות עירונית והווה חיץ בין אזורי העיר. כמו כן, טיסות בין-לאומיות שיגיעו לשדה התעופה רמון יהפכו אותו ואת העיר לאבן שואבת לתיירים ולבעל חשיבות עליונה במפת התיירות האזורית והבין-לאומית לישראל, והמדינות הסמוכות באזור זה.
מתחם שדה התעופה משתרע על פני למעלה מ-5,500 דונם, וכולל את מבנה בית הנתיבות בשטח של כ-45,000 מ”ר; מסלולי המראה ונחיתה באורך 3,600 מטר לצד כ-40 רחבות מטוסים המשרתות מטוסי סילון צרי ורחבי גוף; משני צדי הטרמינל הוקמו שני אזורי תמך בשטח כולל של 40,000 מ”ר, כולל מגדל פיקוח המתנשא לגובה 45 מטרים ומרכז תאום למרגלותיו.

עבור הפרויקט פותחה שפה אדריכלית ייחודית ואחידה שהושפעה מעולם התעופה העתידני, ומסביבת הטבע העל-זמנית של המדבר. החלטת רשות שדות התעופה למנות את האדריכלים בראש צוו תהתכנון עבור השדה כולו, על כל מרכיביו, אפשרה למתכננים להחיל שפת עיצוב אחידה על כלל השדה. בכך, אוחדו כל מרכיבי הפרויקט לסביבה “הוליסטית”, ייחודית ושלמה אשר ממסגרת את הנוף הפראי של הרי הערבה.
מבני נמל התעופה בולטים בנקיונם העיצובי ושונותם בנוף המדבר הבתולי המקיף את הפרויקט ונשקף מתוכו,כמיראז’ פוטוריסטי. סלעי המדבר היוו את ההשראה הראשונית למבנה הטרמינל -סלעי הפארק הלאומי תמנע בעלי הגיאומטריה הפטרייתית, המאפשרת להם להצל על עצמם. באופן דומה, מבנה הטרמינל מטיל צל על חזיתותיו ובזאת מייצר חלל פנים נעים, מואר ואקולוגי.
סכמת התכנון המינימליסטית כלפי פנים מבוססת על ארגון מצומצם ביותר של הפרוגראמה אל חלל מלבני פשוט בעל תקרה גבוהה.העמודים התומכים את המבנה עוצבו בהשראתעצי השיטה הסובבים את הפרויקט. את החלל מחלקים על פי הצורך ריהוט וביתנים נמוכים. מבעד קירות המסך העצומים, נפרס מבט לתנועת המטוסים וברקע הנוף המרהיב של הרי ירדן.
מעטפת הטרמינל מורכבת משלד פלדה ובטון, בחיפוי אריחי אלומיניום מבודדים בתצורה משולשת בלבן בוהק ונקי כלפי חוץ. בקונטרסט לחיפוי החיצוני, פנים המבנה מחופה ברצועות עץ במבוק, ליצירת אוירה חמה ומקבלת. הן החיפוי הפנימי והן החיצוני רציפים מחזית לגג, ומקיר לתקרה, במשטח אחד מקומט ומקופל, ויוצרים מרחב אדריכלי מלוכד הנתפס כאובייקט אחד המשכי.
כשם שתנועות הרוח והמים עיצבו את הסלע המדברי כך תנועת הנוסעים עיצבה את מבנה הטרמינל. במסת האובייקט השלמה והאטומה כמו “גולפו” פתחים בכניסות וביציאות מהבניין,בחלוקות בין הנוסעים הנכנסים לנוסעים היוצאים, ובין הצד האוירי הסטרילי (GATES) והצד מהיבשתי (CHECK-IN). פתחים אלו תחומים בקירות מסך מזכוכית, שמתווים את תנועת הנוסעים ותהליך הבידוק, כך שתנועת הנוסעים הנכנסים והיוצאים נגלית אלה לאלה ומבטים היקפיים נפתחים אל המדבר הסובב. קירות המסך מסמנים את הכניסות והיציאות למבנה ותוחמים חצרות פנימיות המשמשות כ”בארות אור” שמכניסות את המדבר לעומק הטרמינל ובהן בית קפה לצד בריכה ביולוגית. התוצאה הינה היכל אחד שלם המאפשר לראות כלל תנועות הנוסעים מבעד לקירות המסך החוצצים והטבע המדברי אשר חודר אל לב המבנה. כך הטרמינל מתווה חוויה מרחבית מתמשכת עבור הנוסע, בה התנועה והמדבר הם שחקנים ראשיים.

כחלק מהקונצפט האדריכלי של הטרמינל פיתחו האדריכלים מכלול ריהוט קבוע הכולל דלפקים לכל סוגיהם, ספסלים, מפזרי אויר ועוד. השילוב המצומצם של שני חומרים בלבד – קוריאן לבן ועץ – כחומרים העיקריים, יצר שפה אחידה לכל הריהוט כמכלול עצמאי המשתלב בשפת העיצוב של הטרמינל ושאר המבנים בשדה.
מבני התמך מרוכזים תחת סככות ענק משני צידי הטרמינל, כשני אוהלים מדבריים עצומים העשויים משטיחי ענק מרחפים במקביל לאופק המדבר. המבנים והביתנים תחתן מעוצבים בקווים נקיים ופשוטים. מגדל הפיקוח ממשיך גם הוא את שפת חיפוי החוץ של הטרמינל, גם הוא מורכב ממערכת קמטים בתצורה משולשת ותמירה.
תכנית הפיתוח הנופי כולו שאבה גם היא השראה מסביבת המדבר, ובפרט משפך פלגי המים של הנחלים הסמוכים. כך, נתיבי החניון והפיתוח הנופי עוקבים אחר צורת מניפת שפך הנחלים הטבעי. כחלק מהשאיפה לשמר ולהשתלב בסביבה המדברית ובכוונה למצות את השימוש בחומרים המקומיים הקיימים,כל תשתית החול והסלעים שנחפרו באתר שימשה, לאחר שנגרסה, כחומר מילוי לצורך הקמת מסלולי הנחיתה ורחבות המטוסים, הכבישים וכו’. לשם כך הוקם באתר מפעל לגריסת חלוקי נחל אלו לחומרי המצעים. בנוסף, אדמה זו שימשה לחיפוי הקרקע עם סיום העבודות למפעל הניקוז וההגנה בפני השיטפונות תוך השתלבות עם הסביבה הטבעית. כמו כן לוקטו ושומרו זרעי הצמחייה המקומית באתר, גודלו וטופחו בחממות מהלך שנות הבנייה והושבו לבסוף למקורם, לשמש כנוף שדה התעופה.
בתוך חלל בית הנתיבות שולבה עבודת אמנות להנצחת אילן ואסף רמון.

תכנון: משה צור, אמיר מן, אורנה צור, עמי שנער אדריכלים
ראש צוות תכנון: אדר’ אמיר מן
מזמין: רשות שדות התעופה לישראל
שותפים אחראים מן שנער: אמיר מן, נעם זבולון, אסף מן
שותפים אחראים משה צור: משה צור, ארנה צור, אורי גת
הובלת עיצוב: לירן בן-עמי, שמעיה צרפתי
ראשי צוות: יעקב תירוש, סלביק צ’וקלר, קובי עזרא
צוות מן שנער: ברק לוי, אופיר זק, איתן אבירם, מרטין ניימן, מאיה מן, אפרת הכרם, מיכל וינשטוק, נטע סברדלוב, עודד נרקיס, תום עומר
צוות משה צור: יאיר שמואלי, טל גולדנברג, אורי שקורי, יונתן כהן, קרן יוסף, דניאל קסב
ניהול פרויקט: גרויסמן הנדסה בע”מ
ריהוט ודלפקים: מאיה מן, אורי כהן
יועץ תעופתי בינ”ל: ARUP
יועץ מערכות כבודה בינ”ל: CASE TECHNOLOGIES – engineering and consulting
הדמיה דינאמית: AMORPH
מהנדס בנין: ש. בן אברהם מהנדסים בע”מ
פיתוח נוף: תמא תכנון מרחב אורבאני
תכנון סניטארי: סניט מהנדסים ויועצים בע”מ
מים, ביוב, ניקוז,
הגנה מפני שטפונות: לביא נטיף מהנדסים יועצים בע”מ
מיזוג: ה.ר.ו.א.ק חברה לתכנון ויעוץ הנדסי בע”מ
חשמל: דוד בר עקיבא מהנדסים יועצים בע”מ
בטיחות: ש. נתנאל מהנדסים ויועצים בע”מ
תקשורת ותקשוב: ליאקום מערכות בע”מ / דונג
מסעות ומסלולים: פטר ליבוביץ’ מהנדסים בע”מ
כבישים: חלו”א – חברה למדידות והנדסה אזרחית (1985) בע”מ
מערכות דלק: פז הנדסה וניהול (1980) בע”מ
בניה ירוקה: אסא אהרוני מהנדסים יועצים בע”מ
ייעוץ קרקע: מכטה – גיאוטכניקה בע”מ
איכות סביבה: לשם שפר איכות הסביבה בע”מ
מעליות: אינג’ ש. לוסטיג מהנדסים – יועצים בע”מ
תיאם מערכות: מבט D3 מהנדסים בע”מ
תכנון תאורה: LDC
מיגון: ק.א.מ.נ ייעוץ מיגון בע”מ
תנועה: דגש הנדסה – תכנון תנועה ודרכים בע”מ
תכן מסעות: יותם הנדסה בע”מ
בטחון ואבטחה: קבוצת שדמה בע”מ
אחזקה: רוני וולטמן מהנדסים בע”מ
מכרז ואמדנים: גמזו ניהולית בע”מ
נגישות: אריאל גרדשטיין – גישה טובה בע”מ
איטום: ביטלמן אדריכלים בע”מ – יועצי איטום
שילוט: משעולי לש מעצבים
יועץ אלומיניום: לנדמן – אלומיניום בע”מ
מערכות ניווט וקשר: יעקב פלג
מטבחים והסעדה: דרור זוננשיין תכנון והקמת מערכות מזון בע”מ