מקווה ישראל 23 
שימור מחמיר של בית וילוז'ני שנבנה בין השנים 1936-7 על ידי אדריכל מרדכי רוזנגרטן, הסתיים לאחר עבודה של כמעט מעשור. הוא תוכנן על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי עם מרפסות מתעגלות הנמשכות לאורך החזיתות הראשיות וסימן את תחילת ההתפתחות של תל אביב לכיוון מזרח.
במסגרת תוכנית מורכבת לניוד זכויות, דירת פליט מסוריה בקומת הגג הפכה ל 2 דירות פנטהאוז מרווחות, קומת הביניים הפכה לקומת מגורים ומתחת לכל תכסית המבנה נחפרה קומת מרתף עבור דירות עם חצרות מונמכות.
יתרת זכויות הבנייה נוידו לפרויקט שתכננו האדריכלים במרחק כמה מאות מטרים ברחוב יהודה הלוי 70. המרפסות ההיקפיות וכן שבירת קו החזית לשני מישורים יוצרים קו אופקי דומיננטי ונוכחות דרמטית ברחוב. את החצר הפנימית שנוצרה בין שתי החזיתות פתחו המתכננים לרחבה בזיקת הנאה לציבור. פינת הרחובות הפכה לחלל עירוני שמקיים דו שיח בין הבית לרחוב והשכונה המתפתחת קיבלה במתנה פיאצה מוצלת.

יזם: שמר גוב נדלן
תכנון: יניב פרדו אדריכלים
מנהל ומפקח פרויקט: יקיר אור
חלונות בלגיים: תובל מינימל
אבץ: סלומה
עץ: יוסי פלד
צלם: עמית גרון

כרמיה 13
המבנה ברחוב כרמיה 13 נבנה בשנת 1935 ותוכנן על ידי אדריכל י. מיטלמן. הבניין נמצא בתחום תוכנית "לב העיר" ועיקר ייחודו של הבניין הוא במרקם האורבאני בו הוא ממוקם ותפקידו הצנוע במערך העירוני. סגנון הבנייה המקורי אופייני לתקופת המעבר שבין תכנון על פי המסורות הקלאסיות לבין תכנון בהתאם לסגנון הבינלאומי המקומי.
מתוך כוונה לקחת את הבניין צעד נוסף קדימה, תוספת הבנייה ממשיכה את המעטפת הקיימת ובסדרה של קיפולים שוברת את הסימטריה של הקומפוזיציה המקורית. התוספת החדשה והמבנה לשימור הופכים לנפח הומוגני, הטיח הלבן, אחיד ומסנוור, מחזיר את האור התל אביבי ומדגיש את האופי הסולידי והפיסולי של הבניין.

תכנון: יניב פרדו אדריכלים
מנהל ומפקח פרויקט: יקיר אור
חלונות עץ ואריחי בטון: נגה נגרות
תאורה: יאיר דורם
שיש: פרביטל
סניטריה וריצוף: חזי בנק
מעליות: שינדלר נחושתן
פרקט: רם בנימין פרקטים
זכוכית ומראות: אקסטרא גלאס
מטבחים ונגרות: נגר בכפר
מאווררי תקרה: אמפרל
משטחי קוריאן: מאסטר קוריאן
חימום תת רצפתי: דומוטק
צלם: עמית גרון