הפרויקט, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Ashton Raggatt McDougall, נולד מתוך מחקר מקיף של אולמות תיאטרון מובילים בעולם. במקום לכפות על הלהקה זהות חדשה, ביקשו האדריכלים ליצור מבנה המשקף את אופייה של החברה – תיאטרון מעשי, יצירתי ונטול יומרנות.

אולם שנבנה עבור השחקנים והקהל

ליבת המתחם היא Sumner Theatre, אולם בן 500 מושבים שנחשב לאחד ממתקני הדרמה המתקדמים בעולם. האולם תוכנן ללא יציע עליון, עם שיפוע ישיבה אחיד המעניק קווי ראייה מצוינים מכל מקום. הבמה, מגדל התפאורה והמערכות הטכניות מאפשרים גמישות יוצאת דופן – החל מהצגות מסורתיות ועד לחלל "קופסה שחורה" ניסיוני. לצדו נמצא Lawler Studio, חלל אינטימי וגמיש המיועד לחזרות, אירועים והפקות קטנות לקהל של עד 150 צופים.

אשליה אדריכלית מרהיבה

המאפיין המזוהה ביותר עם הבניין הוא חזיתו הייחודית: רשת של צינורות לבנים היוצרים סדרה של קופסאות גיאומטריות מרחפות סביב נפח שחור ופשוט. החזית אינה משקפת את המבנה הפנימי אלא יוצרת אשליה אופטית, המטשטשת את הגבול בין דו־ממד לתלת־ממד. הפתרון נועד להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים בתכנון תיאטראות – הסתרת מגדל הבמה הגבוה (Fly Tower). במקום להבליטו, יצרו האדריכלים דימוי גרפי עצמאי שמסתיר את המסה האמיתית של הבניין והופך אותו לפסל עירוני מרשים.

תאורה כחלק מהאדריכלות

עיצוב התאורה, שתוכנן על ידי חברת Electrolight, ממלא תפקיד מרכזי בחוויית המבנה. התאורה מדגישה את הצינורות הלבנים של החזית ומעלימה כמעט לחלוטין את הקופסה השחורה שמאחוריהם. התוצאה היא מבנה שרבים סבורים בטעות כי הוא מכוסה בצינורות ניאון, אף שבפועל לא נעשה שימוש בניאון כלל. אלמנט ייחודי נוסף הוא "Word Wall" – קיר אינטראקטיבי המורכב ממאות תיבות אור קטנות, המסוגל לשנות צבעים ותבניות בהתאם למתרחש על הבמה. כך הופך המבנה עצמו לשותף פעיל בחוויה התיאטרלית.

אדריכלות כתפאורה

Southbank Theatre מדגים כיצד אדריכלות יכולה לתפקד כתפאורה עירונית, כאמנות ציבורית וכהמשך ישיר של המופע המתרחש בתוכו. זהו מבנה שבו הגבול בין בניין להצגה מיטשטש, והמבקר הופך לחלק מהחוויה עוד לפני שנכנס לאולם.