נגיעות

עבור גפני, היצירה האמנותית היא סגירת מעגל וסיפור של עוצמה. אביה, שהיה הצלם הראשון בקיבוץ, הוריש לה את האהבה לצילום. היא הייתה הצלמת היחידה בין בני גילה, והשעות במעבדת הפיתוח הן הזיכרון היפה ביותר שנותר לה מימי נעוריה בקיבוץ.

אל האור

מקץ שנים רבות ולאחר שהפכה מאחות למדריכת תוכנה, גילתה גפני את נפלאות הפוטושופ והייתה מחלוצות האמנות הדיגיטלית: שימוש בתוכנה להפיכת הצילום ליצירה אמנותית, המתנתקת מכבלי המציאות ובוראת עולם משלה. יצירותיה מבוססות על צילומים מקוריים שלה, העוברים באמצעות עיבוד ממוחשב תהליך של עריכה, פירוק ושילוב מחדש, עד להיווצרות תמונה ציורית, המבטאת מציאות אחרת.

שני סיפורים

מעגלי הזמן

נאמנה לתפיסת “עולם ללא גבולות”, אורית איננה מגבילה את עצמה לסגנון אמנותי בודד. מצילום ראליסטי היא עברה לסגנון דיגיטלי-ציורי, שהתפתח לכיוון סוראליסטי ייחודי. בהמשך החלה ליצור מחומרים ראליסטיים תמונות אבסטרקט ומינימליזם.
בשנתיים האחרונות היא מציירת בצבעי אקריליק. כדרכה, גם בתחום זה שברה מחיצות: חלק מעבודות האקריליק צולמו ואז עברו עיבוד ממוחשב, המטשטש לחלוטין את הגבול בין ציור ליצירה דיגיטלית.

מעבר לזמן

נינוחות

גפני הציגה את עבודותיה בשורה ארוכה של תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, בישראל ובאירופה; יצירות שלה נרכשו עבור מבני ציבור (מוסד בטחוני, מלון, אוניברסיטה ובתי חולים) ועבור בתים פרטיים מעוצבים.
בחלק מן התערוכות לוו התמונות בשירים שכתב בעלה בהשראת התמונות. באחד מהשירים כתב: “לעולם ללא גבולות / שבו מקום לכל אחד”, מילים המתארות היטב את יצירתה של אורית גפני.

ניתן לראות מגוון רחב מעבודותיה של אורית באתר www.gafni-art.co.il ולפנות אליה בכתובת info@gafni-art.co.il

בהמתנה

מקום לשניים

מים חיים

תנועה מעגלית

זווית אחרת