הצלם Pelle Cass מצלם בני אדם מקיימים אינטראקציה לאורך זמן, במיקום או סביבה ספציפית ומציג היסטוריה חזותית של צירופי המקרים המתרחשים שם.

 

 

 

הסצנות שלו עמוסות בצפיפות בעוברים ושבים ברחוב או שחקני ספורט. הוא עשוי לצלם למעלה מ-1,000 תמונות כדי לספק את התוכן לשילובים אינסופיים של תנועות ותנוחות. לוקח לו 40 עד 80 שעות, כשבועיים, כדי להשלים תמונה. התוצאה הסופית היא תמונת סטילס שמרכזת שעה של אנשים בתנועה, לתמונה דינמית אחת.
הסיטואציות בערבוביה, אינן מבוימות. הכל קיים. כל האירועים שיכולים להתרחש בסצנה אחת מתרחשים בו זמנית, ללא סדר. הוא מזכיר את Eadweard Muybridge, הצלם הבריטי-אמריקאי בן המאה ה-19, שצילם תמונות של סוסים דוהרים ברצף, כדי להוכיח שהפרסות שלהם עזבו את הקרקע בו-זמנית בשלב מסוים בזמן שהם דהרו.
"אני רוצה שהכאוס והעולם האמיתי, יהיו בצילום", אומר קאס "אנשים משתמשים בפוטושופ כדי לעשות סדר, אבל אני רוצה לעשות בלגן". הוא תופס את הצילום שלו "כמתאר סוג של קטסטרופה, אנשים מתרוצצים בסוג של פאניקה".

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
ילדים שקופים בכיתה נטושה: המיצב של יוקה נומטה
אמנות
ילדים שקופים בכיתה נטושה: המיצב של יוקה נומטה
  כשנכנסים לכיתה בבית הספר היסודי לשעבר Yuya במחוז גיפו, אפשר רק לדמות קולות
הגל האחרון: אלף תמרורים שהפכו ליצירת אמנות
אמנות
הגל האחרון: אלף תמרורים שהפכו ליצירת אמנות
  מה שקודם לכן נועד להסדיר תנועה, להורות, להזהיר ולכוון, מקבל כאן תפקיד חדש
אני מוכר, משמע אני קיים
אמנות
אני מוכר, משמע אני קיים
  האמן כמובן טוען שכלום = משהו. הוא נשען על מושגים מתחום הפיזיקה הקוונטית,

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.