הגרסה של האמנית האמריקאית נטלי בקסטר (Natalie Baxter, 1985) ל"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" (ישעיהו ב,ד) היא מיוחדת במינה. היא יוצרת מטמורפוזה אחרת לגמרי מזו שמציע הנביא ישעיהו בחזון שלו לאחרית הימים. לא חרב וחנית ולא את ומזמרה. לא. בחזון אחרית הימים של בקסטר הברזל מוחלף בבד, הנוקשה הופך לרך, הקודר משתנה לצבעוני וכובד הראש הופך להומוריסטי. הקונספציה של רובים ואקדחים גם היא מתרחקת מהמקור – לא עוד כלֵי מלחמה אלא צעצועים.
Installation view of Natalie Baxter’s ‘OK-47’ at Institute 193 gallery in Lexington, Kentucky
לסדרת רובי הבד של נטלי בקסטר היו מספר תערוכות יחיד. שמן של התערוכות מכיל בקליפת אגוז את הרעיון של התנגדות לנשק ועידוד השיח בנושא: "רובים חמים ודגלים מנופחים" (2017); "משחקי כוח" (2018); "רובה חם" (2018); "רובים רובים רובים" (2020).
דווקא השם של התערוכה הראשונה מ- 2016 יוצר סיפור מהותי. שם התערוכה "OK-47" מהווה משחק מילים על AK-47, כאשר AK הם ראשי התיבות של רובה קלשניקוב אוטומטי. החלפת AK ב־OK יוצרת מצב פרדוקסלי המשבש את המשמעות המקורית של כלי הנשק. האובייקט המאיים מרוכך, עובר היפוך שלאחריו הוא נתפס כחפץ חיובי. במהלך זה של שיבוש תרבותי, בקסטר חושפת כיצד החברה האמריקאית מפתחת אדישות כלפי כלי נשק והופכת אותם למוצרי צריכה שגרתיים. בעזרת ההיפוך האירוני והחתרני של בקסטר, עוד לפני שרואים את הרובים הרכים שלה, הנושא מתגלם כמוקד לשיח על הסכנה האורבת לכל אדם ואדם באשר הוא.
A. SECOND DATE, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2019
B. BARB, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2018
A. ANYTHING YOU CAN DO, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2017
B. JUNGLE BOOGIE Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2015
שמן של העבודות, כלומר של כלי הנשק הרכים – גם הוא רווי חוש הומור ואירוניה: "התאהבות בגיל ההתבגרות" (Teen Crush) ; "שינה ערבה" (Sleep Tight) ; "חופשת האביב" (Spring Break); "בשביל הכיף" (For Fun); "אהבה אחת" (One Love) ; "מקום שמח" (Happy Place).
מהות כלי הנשק עוברת שינוי מגדרי אצל בקסטר, ובכך היא מבטלת את ההרס וההרג הקשורים לכלי המשחית מחד, ואת אלמנט האיום מאידך. העיצוב של החפץ תורם גם הוא למטמורפוזה. בקסטר מבטלת את הזקיפות הגברית, ומשליטה רפיון על צעצועי הבד שלה. אלו אינם זקורים אלא כפופים בצורה בה מתמוססת מהות הגבריות ומהות הנשקים – הסגנון נע משדה תוכן מאיים לעבר שדה תוכן מעצב. וכך האלימות נעלמת ממהות החפץ, והיא אינה מהווה עוד חלק אינטגרלי מתוכנו של הצעצוע החדש. בקסטר מנערת את השוביניזם מתוך כלי המשחית והופכת אותו לכלי משחק.
A. WILD WOMEN DO, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2016
B. HAPPY WIFE, HAPPY LIFE, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2015
A. OH NO YOU DID NOT, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2016
B. HOT SHOT, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2015
CHAIRS, Tender Resistance, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2025
נטלי בקסטר אומרת שהרכות הפיסולית של עבודת התלאים והטכניקה של עיוות החפצים המוכרים, הופכות את הנושא הנפיץ למשהו קומי וקשוב. "באמצעות קריקטורות צבעוניות ומרופדות של כלי נשק, אני מביאה חפצים מסורתיים מאצ'ואיסטיים (ולעתים, גבריים בצורה רעילה) לתחום נשי מסורתי, תוך חתירה תחת המבט הגברי." ואכן, המדיום המסורתי של עבודת תלאים נושא עמו מהות קהילתית ומהות של שיח. מבחינה היסטורית, עבודת התלאים היא טכניקה המבוססת על חיבור של פיסות בד נפרדות ליריעה אחת המספרת סיפור ומשמרת זיכרון. לעיתים מלאכת יד זו שימשה גם להעברת מסרים, לתיעוד היסטורי ולביטוי של זהות קולקטיבית. גם אנחנו, כאן במזרח התיכון, העושים שימוש יתר באקדחים, רובים ותותחים, זקוקים להסבה זו לנשק רך. למעשה לנו – המשתמשים בכיסאות "כתר" כתחליף לתגרת ידיים – כדאי מאד לאמץ גם את הכיסאות הרכים של בקסטר, ולהחליף את הפלסטיק בבד.
A. KATHY, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2016
B. RAQUEL, Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2018
GBA (God Bless America) Warm Gun, Courtesy of the artist © Natalie Baxter 2015
למעשה אפשר להביט על אוּמנות התפירה של בקסטר כמעשה חתרני, ואפילו על התפר עצמו כקו חתרני. מעשה התלאים אותו למדה האמנית מסבתהּ, מתגלם ככלי אישי בעזרתו היא מכניסה את האובייקט המאצ'ואיסטי אל קרביה של מלאכת היד הנשית. ברגע שהיא מעבירה את הנשק מהקוסמוס הגברי אל הקוסמוס הנשי, היא מערערת על המשמעות המקורית של כלי הנשק ועל מהותו. משמעות הערעור מתבטאת בצבעוניות, ברכות ובהומור. אלו הופכים את כלי הנשק מאובייקט מאיים לאובייקט שמזמין התבוננות ושיח. גישה זו עשויה להתגבר על נושאים בעלי קיטוב פוליטי.
בתערוכות של בקסטר, השימוש בחוט התפירה נע ממרחב של פעילות נשית מסורתית לעבר מרחב של פעילות מחאתית. זהו סוג של "Craftivism" כלומר, שזירה של שני שדות פעילוּת – אוּמנות (craft) מזה ומחאה (activism) מזה. יש סיכוי שמחאה רכה מסוג זה, תצליח להשפיע הרבה יותר מאשר מילים שמטבען הופכות למעין התפרצות של הר געש. בסופו של דבר על פי בקסטר "לַבַּד יש פוטנציאל לנטרל מחלוקות ועימותים ובכך לאפשר יצירת מרחב לדיאלוג".
Installation view of Natalie Baxter’s ‘OK-47’ at Institute 193 gallery in Lexington, Kentucky
