1
ציורי הילדות שלו זכו לשמצה
אוסקר-קלוד מונה נולד בפריז בנובמבר 1840. בגיל חמש עבר עם משפחתו לעיר לה האבר בנורמנדי, שם ניהל אביו מכולת. מונה נודע לשמצה בבית הספר, בשל ציור קריקטורות של מוריו; עד מהרה שמו הרע פשט גם ברחבי לה האבר כשהחל לצייר דמויות מוכרות וידועות בעיר – ולהציג את פרשנותו לצורתם, בכל יום ראשון, בחלון של חנות מסגרות מקומית.
2
כסטודנט בפריז, הוא חלק מגורים עם פייר-אוגוסט רנואר
מונה חזר לפריז כדי להכשיר עצמו לקריירה של אמן והצטרף לאטלייה של המאסטר השוויצרי צ’רלס גלייר. הזמנים היו קשים והוא כאדם צעיר, ניהל אורח חיים בוהמייני – הוא חלק מגורים עם חברו לכיתה, פייר-אוגוסט רנואר והם שרדו מדיאטה של קטניות. מאחר והם חסכו בהוצאות הם לא הפעילו תנור והיו מספיקים לבשל מהר רק כשהדליקו את התנור במיוחד, רגע לפני שדוגמנית הגיעה להצטלם בעירום.
3
למרות הביקורת שלו על התערוכה הרשמית של פאריז, העבודות שהציג בה היו להיטים
מונה מתח ביקורת חריפה על סלון פריז (תערוכת האמנות הרשמית והשנתית בחסות ממשלת צרפת), שאותה כינה חונקת ואנטי-פרוגרסיבית. אבל כדי להרגיע את דודתו מארי-ז’אן, שמימנה בחוסר רצון את לימודי האמנות שלו, הוא הגיש שני ציורי נופי ים ב-1865 (La Pointe de La Hève / La Pointe de La Hève at Low Tide). שניהם היו להיטים ומבקרי האמנות כתבו ששם חשוב חדש נוסף לשדה האמנות.
Claude Monet in his Garden at Giverny, France.(1905)
4
מונה סבל ממזג אוויר בגלל האמנות שלו
מונה האמין נחרצות בכך שאמנות צריכה להיות בהשראת הטבע – מה שאומר ציור בחוץ, באוויר הפתוח ולא בסטודיו. זה יהפוך לעיקרון המפתח של האימפרסיוניזם (התאפשר בזכות ההמצאה ב-1841 של צבע שמן מוכן בשפופרות מתכת ניידות). קיימות אנקדוטות של מונה יוצא בטמפרטורות מתחת לאפס, לבוש שלושה מעילים, עם בקבוק מים חמים לרגליו ונטיפי קרח על זקנו “חוקר את הההופעה החזותית של שלג”.
קלוד מונה נח על הגשר היפני האהוב שלו אותו צייר לעתים קרובות כל כך במשך 30 שנה עד יום מותו בשנת 1926 בגיל 87. הוא צייר את הגשר הזה בערך 30 פעם. זה תוכנן על ידי מונה עצמו, כמו כל האחוזה שלו בג’יברני, צרפת. צילום 1922
5
האימפרסיוניסטים היו ידועים במקור בתור ‘החברה האנונימית’
כמו חבריו רנואר, סיסלי ודגה, מונה מרד והתנגד לשליטה שהייתה לסלון האמנות הרשמי של העיר על אמנים. בתגובה, הקימה הקבוצה ב-1874 את “אגודת הציירים, הפסלים והחרטים האנונימית”, קואופרטיב שבאמצעותו יכלו אמנים להציג באופן עצמאי. המכירות שלהם היו דלות, אבל זה היה בכל זאת ציון דרך. מונה הציג חמישה ציורי שמן, כולל אחד בשם Impression: Sunrise, נוף של לה האבר, בו ניסה ללכוד את אור השחר. מבקר עוין אחד של הקבוצה, Louis Leroy,, השתמש בלעג בשם הזה של ציורו של מונה ומיתג את כל אמני הקבוצה כ”אימפרסיוניסטים”. השם יישאר, אבל עד מהרה איבד את הקונוטציה השלילית.
6 למונה היה הכוח להשפיע על לוחות הזמנים של הרכבת
האימפרסיוניסטים נענו לקריאתם של סופרים כמו אמיל זולה ושארל בודלר לצייר נושאים מודרניים. פריז עברה שינוי באמצע המאה ה-19, השבילים הצפופים שלה מימי הביניים פנו מקום לשדרות חדשות. גם הנסיעות ברכבת הפכו תדירות יותר ומונה התרשם במיוחד מהאפקטים החזותיים של מנוע הקיטור. יותר מפעם אחת, הוא שכנע את מנהל התחנה ב-Gare Sainte-Lazare לעכב את יציאתה של רכבת, כדי שיתאפשר לו לצלם את התמונה המושלמת שלה.
7
לאחר שעבר לג’יברני, הוא הכריז “אני עכשיו רק צייר וגנן”
בשנת 1883, כשהוא בחר בחיים רגועים יותר ועבר עם משפחתו לכפר ג’יברני, 80 מייל מערבית לפריז. הוא העסיק שישה גננים בשטחי הגן הגדולים ואף הצטרף אליהם בעבודה. ב-1884, מונה הפך את הנוף העשיר סביב ביתו בג’יברני כמעט לנושא הבלעדי של אמנותו. הישג הגננות המפורסם ביותר שלו, עם זאת, היה יצירת גן מים שלם, שבו גשר בסגנון יפני חצה בריכת חבצלות גדולה, מוקפת בעצי ערבה. מונה המשיך לצייר את jardin d’eau שלו בערך 250 פעמים.
