ה”פלאצואים” הללו שלהם יוצרים נרטיב אורבאני של תקופות חשובות בהיסטוריה של העיר. התיאטרון הרפרטוארי (Rep), בניין בטון משנות השישים, הספרייה של בירמינגהם שנבנתה בשנת 2009 ובית – Baskerville , בניין לשימור מאבן חול מ- 1936. גגה המשופע, הרחב של הספרייה הוא לא רק משמש לקרוי בכניסה לספריה ולתיאטרון, אלא מהווה גם מרפסת  גדולה עם נוף פרוש של כל המתרחש בכיכר.
הספרייה של בירמינגהם היא בניין זכוכית שקופה. מעטפת רקמת הזהב העדינה שלו היא בהשראת המסורת הארטיזנית של העיר, הידועה בתעשייה שלה. מסועים ומדרגות נעות ממוקמים באופן דינאמי בליבו של הבניין ויוצרים חיבורים בין שמונת חלליו המעוגלים של המבנה; חללים עגולים אלה  גם מכניסים אור ואוויר פנימה. הבניין גם קיבל אות מצוינות של Breeam לקיימות (שיטת הערכה ורישוי של קיימות במבנים) ומשולבות בו מערכות של מים אפורים, ושל חימום חסכוני וידידותי מבחינה סביבתית (Ground Source Heat Pump). קרוי להצלה וחומרים משקפים בתוך המעטפת של המבנה, חוסמים קרני שמש מסנוורים בשעות הצהרים, אך מכניסים פנימה אור טבעי. הפטיו המעוגל החצוב בכיכר יוצר מרחב חיצוני מוגן ומזמין אור יום אל עומק הבניין. יש שימוש בשיטות של אוורור טבעי עד כמה שאפשר ומערכות חימום וקירור עובדות בתגובה לתנאים בחוץ.
התוכנית כוללת: 35,000 מ”ר של ספרית מבוגרים וספרית ילדים, מרכז למידה, ספרית מוסיקה, מרכז בריאות קהילתי,  מולטימדיה, ארכיב, חדר זיכרון לשייקספיר, משרדים, אולם תצוגה, בתי קפה ולובי,מרפסות גג, אודיטוריום בן 300 מקומות ישיבה משותף עם התיאטרון שנמצא בשכנות וכן תוכנית לעיצוב ולתכנון אורבאני של כיכר ה”Centenary” שבחוץ.

הספרייה, שמתכנה הספרייה הציבורית הגדולה באירופה, היא ההצהרה האזרחית הגדולה ביותר שניסתה העיר לייצר. מבנה משיג את רוב מטרותיו. יש בו פתיחות ואצילות בו זמנית. החוץ הזהוב נוצץ הוא מעט “ווגאס” אך הוא אינו עובר את הגבול. מצד שני ניתן גם לראות את הבניינים הישנים בנויי האבן מהתקופה הויקטוריאנית או האדווארדיאנית ולחוש נוסטלגיה. אמנם לא ניתן לשוב אחורנית, אך בניין הספרייה של ברמינגהם הוא בניין טוב, אמנם, אך הוא רישום או פיקסליזציה של ספריה מפוארת.

מבנה באריזת מתנה

לאחר שהושקעו בה 189 מיליון ליש”ט, הספרייה החדשה והבולטת של ברמינגהם, חסרה חזון של אדריכל המסוגל להתמודד עם מבנה גדול.

קיימת כיום דרך של תכנון מבנים, שהיא סוג של עיטוף ואריזה. למרות שזה נשמע נחמד – סוג של מתנת יום-הולדת, הרי לא תמיד התוצאה מעניקה מתנה למרקם של הערים הבריטיות. זהו נוהג של חלוקת כל מרכיבי הבניין, כמו המבנה, גימורים, צינורות, תאורה וגגות, ליחידות נפרדות (“אריזות”), כל אחד מהם הוא נחלתם של חברות ומומחים מקצועיים. כל אלה נאספים אחר כך יחד כדי להפוך לבניין, אשר אז ניתנת לו חיצוניות דקורטיבית, העטיפה.
אם האדריכלות הייתה באופן מסורתי סוג של סינתזה, על איחוד חלקים כדי להפוך את מבנה למאוחד, עכשיו זה עניין של איסוף והרכבה. זה כמו ההבדל בין נגרות ורהיטים באריזות שטוחות, בין צ’יפנדייל לאיקאה, והוא כפוף לשאלות דומות של עלות. יש לאדריכל יכולת פוחתת ויורדת לעשות סדר בחבילה, ואז לעתים קרובות הוא מפצה על כך עם ניסיונות בזבזניים להיות מקורי בעיצוב האריזה, תחום בו עדיין הוא או היא שומרים על השפעה.

הספרייה החדשה של ברמינגהם, שמכנה עצמה הספרייה הציבורית הגדולה ביותר באירופה, היא ההצהרה האזרחית הגדולה ביותר שניסתה העיר לייצר במשך שנים רבות. בסופו של תהליך בחרה העיר לעבודה משרד האדריכלות ההולנדי Mecanoo. הם נבחרו בחלקו בגלל יכולתם לעבוד ולהשתלב בתוך תהליך קיים, אך ל- Mecanoo יש גם אמביציות עיצוביות. האדריכלית המובילה במשרד- Francine Houben אומרת כי ספריות הן “הקתדרלות של ימינו…השטחים הציבוריים ביותר בתחום הדעת והידע”. השאלה שעולה היא אם ספריות לא יצאו כבר מכלל שימוש בעידן הדיגיטלי, אך Houben מפריכה את הסברה הזו וטוענת כי גם אם בעתיד לא יהיו ספרים – ובינתיים בברמינגהם יש המון- תמיד יהיה צורך במקום שעוסק בלמידה ודעת “לא משנה מה יעשו שם”.
Houben רוצה לקדם את הבלתי פורמלי, לפתות אנשים להיכנס פנימה לבניין הספריה, ליצור הפתעות ולגרות את החושים. היא גם רוצה לייצר “Palazzo” במסורת האיטלקית שיוצב בין התיאטרון הרפרטוארי שנבנה בשנת 1971, ובין -Baskerville House, בניין האבן משנות השלושים. הספרייה תוכננה להיות נקודת ציון שניתן לראותה ממרחק, הצהרה על חשיבותה של הדעת, והקבלה של כל אחד בשעריה.

הפנים של הספרייה בנוי בשכבות, יש בה עשר קומות, במרכזה חלל. במפלס התחתון ספריית הילדים, בעליון חדר זיכרון המוקדש לשייקספיר, עם פנים אליזבתני שהוכן למבנה הספרייה הישן בשנת 1882 והועבר כמות שהוא לכאן. ביניהם כל הדברים הרגילים שצפויים בכל ספריה, כמו גם ארכיב מרשים הכולל הכל על שייקספיר, תצלומים, אוסף רישומים ומסמכים מן המהפכה התעשייתית שנחשב לחשוב בעולם. ישנם גם מספר אולמות, אודיטוריומים, וחללי לימוד, כחלק מן המשימה שזה יהיה מקום שאינו לשם קריאה בלבד.
10,000 האנשים שקיוו שיעברו כאן ביום כנראה אכן מגיעים. זהו מקום של קבע בו ניתן לאצור ולאחסן חומרים אולי לנצח, אך גם מקום של מעבר לרגע, קונטרסט שניתן לראות בעיצוב. במרכז המבנה יש גליל גדול מחופה גלריות מתכתיות שמהן ניתנת גישה לחלק מן הארכיבים. זהו מעין הומאז’ לסוג החללים שנמצאו בתוך ספריות ויקטוריאניות, מלבד המדרגות הנעות, המודגשות באור כחול בוהק העובר דרך כל חלל הגליל. בסך הכל הבניין הוא מעין כוורת קובייתית, עם פעילויות מגוונות המתרחשות במקומות שונים. זה מעודד את המבקר לשוטט, לעלות במעלה המדרגות הנעות, לחצות אגפים ומפלסים ולצאת למרפסות גן שאמורות לאזכר את הגבעות הרכות המקיפות את העיר. יש במקום תחושה נעימה של קשר עם העיר, דרך הנופים הנראים מן המרפסות וגם דרך קירות הזכוכית של קומת הקרקע שגורמים לקירות כל המבנים הסובבים להרגיש כמו חלק מהמקום עצמו. ישנה גם המעטפת, מסך שלעיגולי אלומיניום גדולים וקטנים הנותנים אחידות לאלמנטים הנפרדים. העיגולים ממוקמים מעל רצועות אופקיות בזהב ובאפור, הזהב מסמן את אוצרות הספריה וחדר הזיכרון של שייקספיר.

המבנה משיג את רוב מטרותיו. זוהי הצהרה מחממת לב על חשיבותה של הדעת בליבה של עיר גדולה. יש בו פתיחות ואצילות בו זמנית. החוץ הזהוב נוצץ הוא מעט “ווגאס” אך הוא אינו עובר את הגבול. אם נביט החוצה נראה כי אדריכלות של “אריזות ועטיפות” יכולה להיות גרועה הרבה יותר. מצד שני ניתן גם לראות את הבניינים הישנים בנויי האבן מהתקופה הויקטוריאנית או האדווארדיאנית ולחוש נוסטלגיה למראה המפגש בין עמוד קלאסי לקורה, וגם לבניין הספרייה הישן היה אינטגריטי, תחושת חומר ויציבות. אמנם לא ניתן לשוב אחורנית, אך אם לענות לשאלה “האם זו הספריה הטובה בעולם?” התשובה היא שמבחינה אדריכלית לפחות- לא. בניין הספרייה של ברמיניגהם הוא בניין טוב, אך הוא רישום או פיקסליזציה של ספריה מפוארת.

לאחר שהושקעו בה 189 מיליון ליש”ט, הספרייה החדשה והבולטת של ברמינגהם, חסרה חזון של אדריכל המסוגל להתמודד עם מבנה גדול. קיימת כיום דרך של תכנון מבנים, שהיא סוג של עיטוף ואריזה. למרות שזה נשמע נחמד  סוג של מתנת יום- הולדת, הרי לא תמיד התוצאה מעניקה מתנה למרקם של הערים הבריטיות.

הספריה הגדולה באירופה / בירמינגהם, אנגליה

אדריכלות   Mecanoo, דלפט, הולנד
עיצוב פנים  Mecanoo, דלפט, הולנד
תכנון   2008 – 2009
ביצוע   2010 – 201
לקוח   עיריית בירמינגהם, אנגליה
הנדסה בניין והנדסה מכאנית   Buro Happold, גלזגו
ניהול התכנון והעיצוב   Davis Langdon Schumann Smith, לונדון
קבלן   Carillion  Building
יועץ תכנון   GVA Grimley Ltd.
עלות   193 מיליון לירות סטרלינג