מערכת המגזין בחרה באשה זו כמייצגת את המורשת והמסורת הפיליפינית ארוכת השנים, בעידן המאמץ את היופי המערבי. מאז הקמתו ב-1892, מגזין האופנה המפורסם כיבד אישים שהטביעו חותמם או ייצגו ערכים, בין אם הם שחקנים, זמרים, מעצבים, יוצרים ועוד.
השיא של דוגמנית השער הוותיקה ביותר של Vogue יוחס עד כה לשחקנית Judi Dench, שהופיעה בשער British Vogue בשנת 2020, בגיל 85.
היא מתגוררת בכפר ההררי Buscalan, כ-15 שעות צפונית למנילה, במחוז קלינגה. תחת השם המקצועי שלה Maria Oggay, היא מציירת קעקועים כבר 9 עשורים מחייה, מאז שהייתה נערה ולמדה את המקצוע מאביה.
היא הייתה אחת הנשים הראשונות שעסקו באמנות השבטית הזו, שעד כה הייתה שמורה לגברים. כנערה, היא הייתה נוסעת לכפרים רחוקים ושכנים, מזומנת על ידי קהילות שונות, כדי להטביע את הסמלים הקדושים של אבותיהם על גופם.
“כל עוד אני יכולה לראות טוב, אני אמשיך לצייר קעקועים. אפסיק ברגע שהראייה שלי תהיה מטושטשת”, היא אומרת. כשרונה יצר לה מוניטין המביא אליה אלפי לקוחות מכל רחבי העולם ויש המכנים אותה גם במערב “אגדה חייה” של אמנות הקעקועים.
אמנות זו הקרויה mambabatok (או Kalinga), קיימת כאלף שנים, היא שימשה כסמל סטטוס אצל ציידי ראשים והיא נכחדה בהדרגה מאחר והדורות הצעירים עזבו את האזור הכפרי הנידח של הפיליפינים לטובת הערים הגדולות.
צורת אמנות זו מועברת מאב לבן, מכסה את גופו של האדם, תוך שהיא מסמלת אומץ לגברים ומאפשרת לבטא את היופי והנשיות של נשים.
הדימוי של הקלינגה כמסורת של ציידי ראשים פראים וצמאי דם, נוצר על ידי הצלם האתנולוגי הקולוניאלי דין ווסטר, שב-1912 פרסם תצלומים של שבטי קורדילר בנשיונל ג’יאוגרפיק ותיאר אותם כאקזוטיים אך גם כמפחידים, בניסיון להצדיק את השליטה האמריקאית בצפון לוזון. ציד ראשים היה חלק מלוחמה פולחנית שהיו לה השלכות רוחניות והוא פעל כדי להחזיר את האיזון והצדק בין קהילות בעימות. סימון הלוחם היה אפוא פעילות טקסית ומקודשת, שנעשתה בכמה שלבים במשך כמעט שנתיים.
באותם ימים, נשים לא מקועקעות נחשבו לא מושלמות, לא רצויות. כאשר הגיעו המיסיונרים הקתולים האמריקאים ובנו בתי ספר בקלינגה, נערות הכפר נאלצו לכסות את זרועותיהן בשרוולים ארוכים. “קעקוע מסורתי נתפס כארכאי על ידי הדורות הצעירים של השבט”, אומר אחד מזקני השבט בסרט The Last Tattooed Women of Kalinga (2014) של הצלם Jake Verzosa.
אנו רואים שמאז, טקס זה המעוגן בתרבות, עם סמלים שעברו מדור לדור, הפך עתה לפרקטיקה מסחרית.