כאשר אתם חושבים על הוואי, רובכם כנראה מדמיינים גולשים צעירים וצעירות אקזוטיים ונופש חוף אלגנטי. אבל במדינה ה-50 של ארה”ב, נמצא השיעור הגבוה ביותר של חסרי קורת גג באמריקה. זאת בין היתר בשל שכר הדירה הגבוה ואי-שוויון בפיתוח ובהכנסות. בהוואי חיים כ-7,000 איש ללא קורת גג.

עתה, קבוצת האדריכלים G70 מהונולולו, יצאו בתגובה יצירתית לבעיה ולמצוקה: להפוך צי של אוטובוסים ישנים שיצאו משימוש, למקלטים ניידים זמניים.
“חוסר בית הוא מגפה הולכת וגוברת”, אומרת מא רי קים, האדריכלית שעומדת בראש הפרויקט. “אנחנו במצב נואש”. קים וחברה יונג יאנג, מנכ”ל משרד השיכון של הונולולו, העלו את הרעיון לאחר לפגישה מייאשת עם הגוף המחוקק בהוואי. בעיית ההומלסים נדונה שם, אך לא הוצעו פתרונות.
צי האוטובוסים הישן של הונולולו, חונה במחסני חנייה. אדריכלים יהפכו אותם למגוון אכסניות, שישרתו את צורכי האוכלוסייה חסרת הבית. כמה אוטובוסים יחולקו לאזורי שינה, עם מיטות בהשראת אוריגמי אשר יתקפלו כאשר לא יהיו בשימוש. אחרים יהיו מצוידים במקלחות. האוטובוסים ימוקמו באזורי האי שם הם נחוצים ביותר. הפרויקט כולו מתבצע בחומרים שנתרמו, כולל האוטובוסים עצמם ובעזרת כוח אדם מתנדב.
הפרויקט מציע פתרון בדיוק בזמן: באי ניטשת לאחרונה מחלוקת על חוקים חדשים, המבקשים למנוע מחסרי הבית לישון במקומות ציבוריים. התומכים בחוקים, אומרים שההחלטה להפוך לבלתי חוקי ישיבה או שינה על מדרכות וואיקיקי, היא דרך רחומה להעתיק את חסרי לחסרי הבית מהרחובות לתוך מקלטים. המבקרים טוענים כי החוקים הם רק פליליזציה של אוכלוסייה חסרת ברירה והפיכת החיים לקשים יותר עבור האוכלוסייה הדפוקה ביותר בהוואי והכל רק על מנת לגרום לתיירים להרגיש נוח יותר.
רק אחוז קטן של חסרי בית כרוניים נמצאים ברחובות, רובם אנשים שחוו משברים קשים – הפסד של בית בגלל עיקול, אלימות במשפחה, עקירה בשל אסון טבע וכדומה.