זה ניראה כמו חזיון תעתועים, כשמביטים אל חומת גורדי השחקים של העיר שנזן, אשר גדלה מכפר דייגים קטן למרכז הפיננסי הטכנולוגי מהגדולים בעולם, בתוך פחות מ 40 שנה.
כמו ערים רבות אחרות בסין, לשנזן תשוקה עזה לגורדי שחקים. מתוך 128 בניינים שגובהם מעל 200 מטר, אשר ניבנו בכל העולם בשנה שעברה, 70% מהם נבנו בסין, על פי דו”ח של המועצה למבנים גבוהים ועירוניים Habitat (CTBUH). שנזן מאכלסת 11 מהם – יותר מבכל ארצות הברית, וכמעט פי שניים מכל עיר סינית אחרת (צ’ונגצ’ינג וגואנגג’ו הן במקום השני, לצד גויאנג בדרום קוריאה, עם שישה גורדי שחקים).
התהליך החל ב-1980, כאשר המנהיג הרפורמיסטי בסין, דנג שיאופינג, הצהיר כי השטח החקלאי לאורך גבול הונג קונג, יהפוך לאזור כלכלי מיוחד. היינו, חופש כלכלי ובירוקרטי לחברות אשר יתמקמו באזור – הניסוי הגדול הראשון של סין עם שווקים חופשיים מאז המהפכה הקומוניסטית של 1949. המשקיעים מהונג קונג – ומחוצה לה – מיהרו לאזור כדי לבנות מפעלים ועסקים אחרים.
מלכתחילה החליטו המתכננים העירוניים שזו עיר של גורדי שחקים. קו הרקיע ההולך וגדל של שנזן הוא חלק מהדי-אן-אי שלה. בשנזן, גורדי שחקים מקושרים לתדמית העיר וכבר תחילת שנות השמונים היו בה מבנים גבוהים יותר מכל עיר סינית אחרת. המונח ‘מהירות שנזן’ שהפך להיות שגור בפי כל, נבע מהמהירות שבה נבנים בניינים גבוהים בעיר.
כיום, שנזן הינה רכזת לתעשיות שירות – במיוחד לטכנולוגיה ולעיצוב. לעתים קרובות היא מתוארת כ”עמק הסיליקון של סין”, עיר שהיא ביתם של חברות ענק כמו טנסנט (אשר עצמה בנתה בה שני גורדי שחקים) ורשת של אלפי חברות קטנות יותר.
אבל גם לגיאוגרפיה של שנזן יש תפקיד: מרכז העיר נמצא ברצועה צרה בין ההרים לגבול הונג קונג. רשת הולכת וגדלה של קווי רכבת תחתית וחיבור רכבת מהירה להונג קונג, הפכו את הרצועה הזו למבוקשת עוד יותר, ודחפה את הפיתוח במקום, אשר לא ניראה שצפויה בו האטה: בנוסף ל- 49 בניינים הגבוהים מ-200 מטר שנמצאים בה, עוד 48 גורדי שחקים נמצאים כבר בבנייה.
אבל בזמן ששנז’ן צומחת לשמים, שטחי המשרדים בערים הגדולות האחרות מתרוקנים. שיעור המשרות הפנויות בבייג’ינג, שעמד על 8% בסוף שנת 2016, צפוי לעלות ל-13% בסוף שנת 2019, על פי דו”ח חברת הנדל”ן קוליירס אינטרנשיונל. בשנחאי, הבניין הגבוה ביותר במדינה, מגדל שנחאי שגובהו 632 מטר, יושב ריק לחלוטין מאז פתיחתו ב-2015. אחד ממפתחי הפרויקט, ג’ו ג’יאנג, הודה בטקס הענקת פרסים בשנה שעברה כי “האתגר הגדול ביותר שעומד בפני סין, הוא איך לבנות פחות גורדי שחקים”.
