בתחילת ספטמבר 2019, אישרה ישראל את כניסתה להסכם האג, בנוגע לרישום בינלאומי של עיצובים תעשייתיים. ההסכם ייכנס לתוקף בינואר 2020 ויאפשר לאזרחים, תושבים וחברות בישראל, לרשום את עיצוביהם התעשייתיים ב-73 מדינות וארגונים ממשלתיים ובסך הכול ב- 90 מדינות, באמצעות הגשת בקשה בינלאומית אחת, דרך ארגון WIPO - World International Property Organization.

עד היום, בעלי עיצוב ישראלים, אשר היו מעוניינים להגן על עיצוב המוצר שלהם מחוץ לישראל, נאלצו להגיש בקשות נפרדות בכל אחת מהמדינות (או חבר מדינות, דוגמת ארגון EUIPO של האיחוד האירופי) בהן ביקשו להגן על העיצוב. הגשת בקשה לרישום עיצוב בחו”ל הייתה כרוכה בהוצאות גבוהות יחסית ובבירוקרטיה מורכבת, על פי הדין בכל מדינה.
ואולם, על אף שהגשת בקשה בינלאומית עשויה להיות דרך המלך להגנה על עיצובו בחו”ל, ישנם מספר מכשולים בדרך, אותם על המעצבים הישראלים לקחת בחשבון לפני הגשת הבקשה.
ראשית, למרות שמדינות רבות חברות באמנה, ביניהן ארה”ב, יפן וצפון קוריאה, מספר מדינות חשובות, כגון סין, הודו ואוסטרליה עדיין אינן חברות בה ולכן במדינות אלו יש צורך להגיש בקשה מקומית. שנית, חלק מהמדינות החברות בהסכם מוגדרות כ”משרד בוחן”. במדינות אלה משרד הפטנטים המקומי עורך בחינה מהותית של הבקשה, לאחר שעברה בדיקה פרוצדורלית ב-WIPO. בדיקה שכזו תכלול, בין היתר, בדיקת פרסומים קודמים. בנוסף, במקרים בהם משרד הפטנטים המקומי יחליט כי התמונות שצורפו לבקשה אינן מציגות את העיצוב באופן ברור, הוא עלול לסרב לרשום אותה, שכן לא ניתן לתקן, להוסיף, לערוך או לשנות את התמונות שהוגשו ביחד עם הבקשה הבינלאומית.
כל מדינה חברה בהסכם רשאית להודיע שהיא פועלת לפי החוק המקומי, במקרים שבהן קיימת אי התאמה בינו לבין הוראות ההסכם. על אף שחריגים אלה יצוינו בעת הגשת הבקשה באמצעות המערכת המקוונת של WIPO, חשוב להכיר אותם מראש, כדי להימנע מעיכובים וסיבוכים בהגשת הבקשה.
ישנן מדינות שבהן ניתן להגיש “בקשת סל” הכוללת מספר עיצובים ולהחליט במועד מאוחר יותר לגבי העיצובים עליהם רוצים להגן. בקשה כזו מקנה לבעל העיצוב זמן נוסף לשקול מהם העיצובים עליו ברצונו להגן, מבלי לשלם על הגנה על עיצובים שעשויים להיות לא רלוונטיים זמן קצר לאחר הגשת הבקשה. מנגד, בהגשה בינלאומית, כל אחד מהעיצובים ייבחן ויירשם. לכן, ישנם מקרים שבהן עדיף יהיה לבעל העיצוב להגיש את הבקשה הראשונה במדינה המאפשרת הגשת בקשות סל כאלה ובשלב מאוחר יותר להגיש את הבקשה הבינלאומית.
בנוסף, לעתים בעל העיצוב אינו מעוניין לחשוף את עצם הגשת הבקשה או שהוא מעוניין לתזמן את חשיפת העיצוב על פי צרכיו. לכן, ניתן לעכב את עיכוב הפרסום של בקשה בינלאומית לתקופה של 12 או 30 חודשים (תלוי בהסכם עליו חתמה כל מדינה). עם זאת, ישנן מדינות (לדוגמה ישראל) בהן עיכוב הפרסום ניתן לתקופה של עד 6 חודשים. לכן, אם בעל העיצוב מעוניין בעיכוב הפרסום לתקופה ארוכה יותר, עליו לשקול הגשה של הבקשה במדינות בהן עיכוב הפרסום קצר, במועד מאוחר.
כאמור, הצטרפות ישראל להסכם האג מהווה בשורה משמעותית למעצבים מקומיים ולחברות ישראליות. הקלה בעליות הרישום ובביורוקרטיה שהייתה כרוכה ברישומן, תאפשר לבעלי עיצובים, שעד כה נרתעו מלעשות זאת, להגן על עיצוביהם בחו”ל ובמידת הצורך, למנוע ואף לדרוש פיצויים בשל הפרת זכויותיהם הקנייניות. עם זאת, כדי להימנע מאבדן זכויות, או מקבלת הגנה שאינה עומדת בקנה אחת עם צרכי בעלי העיצוב, גם הגשה של בקשה בינלאומית מצריכה תכנון וגיבוש אסטרטגיית הגנה, אשר לוקחת בחשבון את המדינות בהן כדאי להגן על העיצוב, הדרישות המיוחדות בכל מדינה, תזמון הגשת הבקשה וחשיפת העיצוב, והעלויות הכרוכות ברישום העיצוב.

הכותב הינו שותף ומנהל מחלקת עיצובים בקבוצת ריינהולד כהן, המתמחה בקניין רוחני.
פרסום המאמר אינו ממומן ומתפרסם לפי שיקול מערכתי.

 

עורך דין סער אלון. צילום: דוד גארב

לכל הכתבות בקטגוריית עיצוב פנים
+כתבות מומלצות
בית קפה דו מימדי צבעוני ראשון
עיצוב פנים
בית קפה דו מימדי צבעוני ראשון
                           
בית הקפה הפיוטי Café Party שעיצבו Goodd, אדינבורו
עיצוב פנים
בית הקפה הפיוטי Café Party שעיצבו Goodd, אדינבורו
                       
פגמים איכותיים / מעצב הפנים ניצן הורוביץ
עיצוב פנים
פגמים איכותיים / מעצב הפנים ניצן הורוביץ
העיצוב התעשייתי יכול לייצר מגוון רחב של תתי סגנונות. עושה רושם שכולם משלבים בדרך

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*