אדריכלות וקולנוע: המקרה של סטנלי קובריק

 

6endings

 

העברת סיפור ויזואלי בתנועה, 24 פריימים לשנייה, המעבירים לצופה תחושת תעתוע, מציאות אלטרנטיבית שאינה בהישג יד, הינה חלק מהוויית הקולנוע. מה כוחה ומקומה של האדריכלות בהצגתה במדיה כזו בקולנוע? איך כל במאי בוחר להשתמש בחלל, בנוף ובמרחב אותו הוא מציג, להעברת המסר לצופה. המרחב מקבל נוכחות אוטונומית פונקציונאלית, בהתאם לכוונותיו ומסריו של הבמאי. האדריכלות הסטאטית כביכול הופכת דינמית, בעלת קומפוזיציה המאכלסת הרמוניה של אירועים. לאדריכל המתכנן ולבמאי הקולנוע יש הרבה מן המשותף, למרות שהאחד מתכנן מציאות פיסית, חלל ומרחב והשני דמיון וחזון. זאת מאחר ושני המקצועות חולקים את אותה הרוח המניעה הן את האדריכל והן את הבמאי. לכן לעיתים, האדריכל מדמיין וחוזה מציאות והבמאי מתכנן חלל ומרחב.

 

 

2001-a-space-odyssey

 

2001-a-space-odyssey_036

 

20111001-114346

 

בשנות העשרים של המאה שעברה, עם ראשית הקולנוע ופריצתה של התנועה המודרניסטית, החל הקשר בין הקולנוע לאדריכלות לרקום עור וגידים. האדריכלות והקולנוע שניהם תחומי אמנות חשובים המהווים חלק בלתי נפרד מהתרבות המודרנית ולכן יש להם השפעה חזקה וישירה על אורח החיים שלנו ועל הדרך בה אנו תופסים את מקומנו.
אחד הבמאים הבולטים של המאה שעברה, אשר השתמש באדריכלות ככלי להעברת ובניית המסר העיקרי בסרטיו, הוא סטנלי קובריק. במאי הקולנוע היהודי שנולד בארה”ב, שימש בסרטיו כבמאי, מפיק, תסריטאי, צלם ועורך. הוא היגר לאנגליה בשנת 1962, שם הפיק את רוב סרטיו. קובריק היה פעיל בזרם יוצרי הסרטים החדשים  New Hollywood. סרטיו זכו לתשומת לב גם בזכות האופן בו נהג לדייק בפרטים כ”אדריכל” המתכנן את המרחב שבו העלילה מתרחשת. באמצעות מדיה זו המרחב הארכיטקטוני מהווה את מרכז ההתרחשות, ולכן למרחב זה יש השפעה עצומה על אופן העברת המסר לצופה.

 

2001_A_Space_Odyssey-1-

 

tumblr_mww03mtNlx1rx7w9ho7_1280

 

Bridge-Partners-Reception

 

בשנת 1968 קובריק מנסה לגעת בעתיד בסרט מדע בדיוני 2001 Space Odyssey. אבולוציה אנושית, טכנולוגיה ואקזיסטנציאליזם הם הנושאים העיקריים שבסרט. כאן השימוש באדריכלות הנו קריטי, בניסיון לחזות כיצד יראו החללים שלושים שנה קדימה. בתחילת הסרט, מוצגת סצנה בשדה תעופה חללי, עם מעבר חד מהמדבר לחללית השטה בחלל, המדגישה את הקפיצה בזמן. שדה התעופה בעל מסדרון לבן עם אפקט בוהק כמעט עכשווי, הכולל מסכי טלביזיה שטוחים ותקרה מוארת, הינו כמעט חיזוי מדויק ועכשווי של העתיד. הבחירה בצבע הלבן להבלטת האור בחללים בניגוד לאטמוספרה השחורה, מרמז גם על בחירה ויזואלית עיצובית. באזור ההמתנה מוצגים כיסאות הפלסטיק האדומים של המעצב הצרפתי אוליבר מורגיו (Olivier Mourgue, Djinn chairs), הקווים העגולים בעיצוב הכיסאות למול הקווים הישרים והמוארכים של החלל סביבו, מושכים את העין לא רק בגלל צבעם הבולט, כי אם בגלל הניגוד הנוצר בין הצורות הגאומטריות השונות. נראה כי סגנונה הייחודי של האדריכלית זאהה חדיד בעיצוב גלרית רוקה בלונדון  Roca Gallery London כאילו נלקחה כהשראה מהסרט. הגלרייה עוצבה עבור המותג רוקה וממוקמת קרוב לנמל צ’לסי. במקרה זה, המים הם ששימשו כהשראה לצורות העגולות במבנה ומחוצה לו. אלמנטים אלו יצרו חלל דינמי וחופשי.

 

2001eehellsq6

 

בסרט  Space Odyssey 2001, הבחירה של קובריק להשתמש בדיאלוג מועט מול העצמת הסאונד והמרחב, הופכת לטכניקה המרכזית בהעברת מסרים אל הצופה. בסצנה האחרונה, ישנו אלמנט של מעבר בזמן מחללית גלקסית לחדר המעוצב בסגנון נאו-קלאסי. ציורי הקיר, המיטה והכיסאות עומדים בסתירה מוחלטת לרצפה הבוהקת בסגנון עתידני. נשאלת השאלה מדוע בחר קובריק דווקא בסגנון נאו-קלאסי? האם המחשבה הנאו-קלאסית תמשיך להיות רלוונטית גם בעתיד כשם שהייתה בתקופתה? קובריק מנסה להעניק לנו תשובה באמצעות השימוש באדריכלות הפנים של החדר. במישור אחד, הרצפה המוארת בסגנון עתידני אך עם זאת בעלת פרופורציות טהורות של ריבוע המורכב מ- 8 יחידות מרובעות, מרמזת כי על קרקע עתידנית יכולה להתקיים מחשבה קלאסית. במישור נוסף, החדר הינו מרחב פנימי המשקף את פנימיותו של האדם ושל העקרונות המנחים אותו – אותם הרעיונות שהאדם ביקש לפצח משחר האנושות כאהבה, מוות וחיים והממשיכים לסקרן את האדם בהווה וככל הנראה גם בעתיד. בראי של ימינו בשנת 2015, אנו יכולים להעיד כי קובריק כנראה ניבא את העתיד. השאלות הגדולות נשארות פתוחות לדיון גם כיום – וערכים ישנים וחדשים מתמזגים יחד לכדי מציאות כשם שהרצפה העתידנית מתמזגת עם הקירות הקלאסיים.

 

TcyLb

 

ברוב סרטיו קובריק בחר בנושאים השנויים במחלוקת אשר העמידו אותו לביקורת מתמדת, אך הוא דבק באמונותיו. הכנות והתעוזה שבה השתמש להציג את סרטיו הם שהובילו אותו למצויינות חסרת פשרות.  הסרט Paths of Glory משנת 1957, מתאר את מלחמת העולם הראשונה בין צרפת לגרמניה. קובריק בחר להדגיש את הקונפליקט שבין עוצמה לבין חוסר אונים. מצד אחד, המפקדים אשר חיי החיילים נתונים בידם, שולטים ממרומי בנייני המפקדה – “בנייני הכח” – מבלי להבין את צרכי השטח וכמובן בלי לסכן את חייהם ומנגד, כל אותם החיילים הנשלחים לחזית אל מותם הבלתי נמנע. ביקורת דומה הפנתה העיתונאית והסופרת ג’ין ג’ייקובס כלפי מתכנני הערים של שנות החמישים המתכננים ממרומי המגדלים את המציאות האורבנית שנמצאת לרגליהם. ג’ייקובס טוענת כי הבנת צרכיו של האדם כפרט ושל החברה ככלל מתאפשרת רק על ידי בחינה וחשיבה מעמיקה. על האדריכלות מוטלת החובה ללמוד צרכים אלו ולמצוא להם מענה ארכיטקטוני אופטימלי.‏

 

 

paths-of-glory-9

 

 

untitled

 

Paths of Glory הנו סרט כן אודות מלחמה, ללא מסכות, שמעז להציג את עוצמת המלחמה כהווייתה. שדה הקרב מוצג כאיזור חשוף ומסוכן, שקי חול שנערמו יחד בסדר פרובזורי משמשים קונסטרוקציה עבור הבונקרים שהינם מקום מסתור והגנה לחיילים. המפקדות הבנויות היטב, היציבות והמוגנות מוצגות כבניינים בסגנון נאו-קלאסי של המאה ה-18.

 

paths-court

 

חדרי המפקדה בעלי ציורי קיר מרשימים, מרצפות שיש, מכתבת עץ, וילונות וכסאות מזכירים את עושר חדרי האצולה של מי שצפה מארמונו על פשוטי העם. כך למעשה, מחליטים המפקדים על חיי החיילים יושבים בכסאות מרופדים עם כוס ברנדי בידם, חורצים גורלות בתוך מבנה סימטרי עצום בן שלוש קומות עם חלונות קשת ועמודים בצידם.‏

 

paths

 

Paths-of-Glory-1957-Wallpaper

 

 

“מצחיק, מרגש, ציני, פוליטי, מטאפורי ושנון”, כך מוצג הסרט  Clockwork Orange משנת 1971, בטריילר שלו. קובריק בוחר להתמודד עם הבדלי המעמדות בחברה בצורה אלימה וברוטלית שאמורה לזעזע ולערער את הצופה. הוא מציג נושאים בוערים בחברה כגון מעמד האישה ונוגע בהם בצורה חושפנית.‏ הניגוד בין המעמד האריסטוקרטי הגבוה ובין מעמד הפרולטריון הנמוך באים לידי ביטוי חזותי בחלל הקולנועי. השימוש באדריכלות בא להמחיש ולהדגיש הבדלים אלה. בסרט ישנו מעבר חד מרחוב חשוך, מלוכלך ומסוכן לווילה פרוורית-בורגזית, מוארת ובטוחה המכילה פרטי עיצוב מודרניים של שנות ה-70 שנהרסים כמחאה באקט קר וחסר לב. המרחב אורבני כמייצג את החברה ומעמדותיה ואילו חללי הפנים מייצגים את המרחב הפרטי, השמור והאישי.

 

maxresdefault

 

חבורת נערים מחליטה להעביר את זמנה בהרס ואלימות, הדירה אליה הם פורצים, מכילה   מכונת כתיבה אדומה, ספריה מנימליסטית ממתכת לבנה ועץ ורצפת פרקט. החללים מופרדים בבמות עם מדרגות המובילות לחדר המגורים בו ישנה ספה מעוצבת כצדף מפלסטיק לבן בוהק. מסדרון הכניסה מרוצף במרצפות שחמט שחור-לבן עם מראה לאורך הקיר עציצים פסלים ותאורת נוי העומדת על הרצפה מקשטים את החללים, גם בסצנה זו העיצוב מדגיש את העושר החומרי והיוקרה השייכים למעמד הגבוה והאינטלקטואלי.

 

c-o-got-milk

 

אחד החללים שעוצבו במיוחד לסרט היה חלל הבר “מולוקו מילק בר” על ידי המעצבת ליז מור, עיצוב שולחנות הבנויים כגופה של אישה ערומה בתנוחה סקסיסטית השעונה על ידיה ורגליה מעצים את היחס למעמד האישה כאובייקט בלבד המשרת את גחמתו הרגעית של הגבר. קובריק טען כי ההשראה לעיצוב השולחנות התרחש בעקבות תערוכתו של האמן המזוהה עם זרם הפופ-ארט, אלן ג’ונס באנגליה שבו הציג דמויות נשים, חלקי גוף ואביזרים נשיים בהעמדה פרובוקטיבית לדימויי הנשים כמוצר נחשק ומשועבד. בשאר החללים נעשה שימוש במבנים מודרנים מנימליסטים קיימים, כאילו נלקחו ממגזיני אדריכלות לונדונית של אותה התקופה.

 

a_clockwork_orange_wallapper_by_nomiz2k

 

משפחה אמריקאית במשבר, אלימות במשפחה ואיבוד השפיות הם חלק מנושאים שאתם התמודד קובריק בסרטו משנת 1980 – The Shining, המבוסס על ספר הנושא את אותו שם מאת סטיבן קינג. ג’ק, סופר ואלכוהוליסט בגמילה מסכים לשמש כמשגיחו של המלון המבודד “אוברלוק” בקולורדו, במהלך חודשי החורף וזאת לאחר שבעל המלון מזהיר אותו כי קודמו בתפקיד אדם נורמלי לחלוטין יצא מדעתו והרג את כל משפחתו אחוז אמוק והתאבד. ג’ק המשוכנע כי אין סיכוי שזה יקרה לו מקבל את התפקיד. במהלך סופת שלגים ג’ק ומשפחתו נאלצים להישאר במלון כאשר דרכי הגישה אליו נחסמים ואין להם אפשרות לצאת. מיקומו המבודד של המלון, המרוחק מכל ציביליזציה גורם לתחושת בדידות ואיבוד השפיות – חלל סגור שאין ממנו מוצא, אכן גורם לג’ק לאבד את שפיותו ולנסות להרוג את אשתו ובנו.

 

Shining_157Pyxurz

 

קובריק, אינו משתמש בסגנון ארכיטקטוני מובהק, בכדי שלא להאפיל על המסר שלו. בית המלון משמש כמבנה ארכיטקטוני סבוך ומבודד בו מתרחשת העלילה ומשול גם לנפשו המעורערת והסבוכה של ג’ק המגיע בסופו של דבר לאיבוד השפיות.‏

 

Shining_116Pyxurz

 

במהלך ראיון על הסרט טען קובריק כי הוא מעדיף שהמלון יראה אוטנטי לתקופה ולא כעוד מלון “אימים” המוצג לרוב בסרטים מהג’אנר, התכנון הסבוך של המלון והחדרים הרחבים הינם מספיקים להעברת תחושת האימה וליצירת תחושת פחד אצל הצופה.

 

maxresdefaulte

 

maxresdefault

 

415a9e88e5f8d923dabe21b9093cb360

 

מסדרונות המלון הסבוכים בעלי קירות לבנים ושטיחים מעוטרים בצורות גאומטריות יוצרים אשליה אופטית המעניקה לצופה את התחושה שהוא נשאב בחלל. פנים המלון בנוי כמבוך של מסדרונות שאין יודעים מה בסופן ומה מחכה מעבר לפינה, כך שתחושת ההתמצאות במרחב של הצופה מתעררת כהמצאות במבוך אין סופי ממשי עם פרספקטיבה משתנה. המבוך הינו מטאפורה למבוכי הנפש הסבוכה ותעתועי התת מודע. בגינת המלון מצוי מבוך של שיחים ירוקים המשמש תחילה כמקום משחק לאשתו ובנו של ג’ק הנראים ככלואים בו ממבט על על ידי ג’ק בהתבוננותו בדגם מוקטן של המבוך. מבוך השיחים ממשיך להעביר את אותה התחושה שהתקבלה בהליכה במסדרונות המלון, תחושה בה הדמויות הפועלות קטנות לעומת החללים העצומים. קנה המידה והפרספקטיבה המשתנים לעבר נקודת מבטו של ילד הרוכב על אופניו במסדרונות הינם אפקט נוסף להמצאות הדמויות כחסרי הגנה למול המרחבים. העיצוב המכוון אכן מעורר את תחושת האימה שקובריק רצה להעביר באופן קלאסי וללא קלישאות.

 

Roca Gallery, London. Zaha hadid

Roca Gallery, London. Zaha hadid

 

סרטיו של קובריק נחשבים בידי היסטוריונים כתרומה חשובה ביותר לעולם הקולנוע של המאה העשרים. אדריכלים, מעצבים והוגים רבים שאבו השראה מפועלו. השימוש החזותי באדריכלות להעברת מסרים שונים: חברתיים, פוליטים וכלכליים מדגיש את הקשר הישיר בין אדריכלות וקולנוע, ואין אומן טוב יותר מקובריק על מנת להמחיש זאת.

 

SONY DSC

 

The-Roca-Gallery-London-001_full

 

The-Roca-Gallery-London-003_full

 

The-Roca-Gallery-London-004_full

 

The-Roca-Gallery-London-005_full

 

 

 

 

תודה מיוחדת למיטל ברוש

לכל הכתבות בקטגוריית תרבות
+כתבות מומלצות
המצאות שהמציאו נשים ושינו את העולם
תרבות
המצאות שהמציאו נשים ושינו את העולם
אלגוריתם של מחשב בזמן שתרגמה את ההרצאות של הפרופסור למתמטיקה שלה, Ada Lovelace הוסיפה
כרונולוגיה מצולמת של המלחמה לזכויות השחורים בארה”ב
תרבות
כרונולוגיה מצולמת של המלחמה לזכויות השחורים בארה”ב
  ד”ר מרטין לותר קינג ג’וניור נושא את נאומו “I Have a Dream” בפני
ההצלחה של צה”ל היא ניצחון החמאס: תמונת הניצחון של ישראל, מול החמאס
תרבות
ההצלחה של צה”ל היא ניצחון החמאס: תמונת הניצחון של ישראל, מול החמאס
הציר החמאסי (איראן-קטאר-עזה), בחר בסיבוב הנוכחי בטקטיקה שונה של לוחמה מזו שבעבר, הרבה יותר

תגובה אחת

  • מיטל הגיב:

    מאמר מקסים !
    מדהים איך שהמוח האנושי מגיב למסרים ויזואליים בצורה כמעט מידית לא פלא שקובריק בחר לעשות שימוש במרחב האדריכלי, ממש גאונות ! יישר כוח לכותבות – מצפה לכתבות הבאות …

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*