הצלמת בעלת המוניטין הבינלאומי Robin Schwartz, חיה בניו ג'רזי עם בעלה, בתם אמיליה וחמש חיות. בפרויקט שלה Amelia and the Animals, היא צילמה את אמיליה בחברת בעלי חיים, מאז שהייתה בת שלוש (2002-2015).

אמיליה כיום בת ארבע עשרה והיא נערה מתבגרת טיפוסית ולא יוצאת דופן. אלא שמאז שהייתה בת שלוש, היא הייתה המוזה של אמה הצלמת עטורת הפרסים ונושא לצילומיה עם בעלי חיים, איתם אמיליה ידעה לייצר סוג של חברות יוצאת דופן: פילים, לאמות, סוסי פוני, נמרים, קנגורואים, שימפנזים, כלבים, חתולים ובעלי חיים אחרים – שהדיוקנאות המשותפים שלה איתם, תלויים באוספים של מוזיאוני אמנות גדולים ברחבי העולם.
“אמיליה הקטנה הייתה מבחינתי יותר בטוחה בחברת ג’ירפות, פילים ושימפנזים, מאשר בחברת בני אדם”, אומרת אמה, אשר מצלמת בין היתר לנשיונל ג’יוגרפיק “אלה היו רגעים קסומים עבורי, לראות אותה מדברת אליהם כמו אל בני אדם”.
אני אהבתי במיוחד את הצילומים הכמו-תעודיים של רגעים פשוטים ותמימים אלה והתחברתי פחות לחלק מהצילומים, בהם הצלמת מביימת סוג של סצנה אגדתית.
אמיליה פול פורמן היא כיום תלמידת תיכון, כאמור, חובבת בעלי חיים וביולוגית בעתיד. היא כותבת, מציירת, מצלמת ומטיילת.

 

Robin Schwartz

 

לכל הכתבות בקטגוריית תרבות
+כתבות מומלצות
האיקיאגי: איך למצוא מטרה שתגרום לנו לקום בשמחה בבוקר
תרבות
האיקיאגי: איך למצוא מטרה שתגרום לנו לקום בשמחה בבוקר
  ליפנים יש מילה המגדירה את התפיסה הזו: איקיגאי ikigai (ee-key-guy), שמתורגמת ל”סיבה להוויה
למה אנחנו מוקסמים מקטסטרופות?
תרבות
למה אנחנו מוקסמים מקטסטרופות?
  ברגע שפורצת מלחמה, אי שם בעולם, נניח באוקראינה, המלחמה יוצרת אצלנו ציפייה שיהיה
ב”יום שני הרטוב” בפולין, הבנים מרטיבים את הבנות והן נוקמות למחרת
תרבות
ב”יום שני הרטוב” בפולין, הבנים מרטיבים את הבנות והן נוקמות למחרת
בכפרים בפולין, היו גוררים את הנערות ומשליכים אותן לנהר, אך הן יכלו “לפדות” עצמן,

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*