היא מאפשרת לדמיונה דרור והדמות מייצגת מגוון מצבים רגשיים ופיזיים. הנושא הנשי שלה ממוקם בהרפתקניות, צף או נופל בלי סוף, מטפס או שוכב או מסתתר. הרגישות של רוהן לסביבתה ניכרת ביצירות המורכבות בקפידה, חושפות אהבה לצורות, לאור וצבע בעל איכות צלולה ודקורטיביות של טקסטיל. יחד הם יוצרים עולם מואר, אבל תככים המוטמנים בתוך הדימויים שלה, שמוצגים תחילה כתמימים וגחמניים, חושפים בהסתכלות קרובה יותר, בידוד וחולשה אנושית, המצלים על המרחב של הגיבורה.
הציורים מוצפים רגשית, עשויים מערבולות צבעוניות ודמויות נשיות עם ראשיהן מוסתרים מסתחררות בהן, נותנות רושם ראשוני של משיכה בלתי ניתנת להגדרה למה שנראה כחיק חם ונעים ואז רואים שהגופות, רובן דיוקנאות עצמיים, לא רק מסתירות את עצמן, אלא הן נופלות, צפות, תלויות בממד המחשבות. הבד מייצג את השמיכה שתחתיה כל אחד מאיתנו, פעם בחיים, התחבא בחיפוש אחר מחסה מחרדות של בידוד וחולשה אנושית. הדפוסים יומיומיים, כמו בד, דשא, פרחים, עם פרטים היפר-ריאליסטיים שהופכים את הסצנה למוכרת אך בו-זמנית מנוכרת, מעוררת תהיה, מתי החיים האמיתיים והסיפורת מדממים זה בזה.