אנחנו משכבר ניצבים מול מלחמה מסוג אחר לגמרי מהמלחמות הקונבנציונליות והמסורתיות שהעולם הכיר עד כה, בהן הצבא הוא זה שמנצח. המלחמה הזו מקימה את מדינות העולם עלינו, מסיתה אותן נגדנו באמצעות משחקי אינטרסים, שוחד ולחצים כלכליים. אפילו ארה"ב צריכה לחשוב פעמיים ובטח כשהיא מונהגת על ידי איש עסקים, אם היא יכולה להרשות לעצמה להיפרד מההשקעות של מיליארדי דולרים, של מדינות ערב (קטאר, אמירויות וסעודיה). הן היו המדינות הראשונות אליהן יצא ובהן ביקר הנשיא הטרי טראמפ כדי לחזור עם סל השקעות ושיתופי פעולה כלכליים. בישראל הוא לא ביקר כלל, נראה שהיא רק פיון בלוח השחמט.

במלחמה הזו הלחץ המופעל על המדינות הוא גם באמצעות דעת הקהל שלהן וזו שבעולם, תוך שימוש בתעמולה קליטה ונוחה להזדהות, של שחרור עם קרבן של כיבוש, בייחוד אם היא מקנה הזדמנות לפרוע ביהודים תחת כסות לגיטימית.
העובדה שמדינת ישראל – לא די שהיא נמצאת במלחמה שהיא לא נלחמת בה כלל וההפסד שלה הולך וגדל – אלא שהיא אפילו עדיין לא מודעת לכך שהיא במלחמה. זהו מחדל אפילו יותר גדול מזה שהפגינה המדינה מול הפתעת החמאס. בכל העולם הפכה התמיכה בפלסטינים לבון טון של כל אזרח, תלמיד או נער הגון וביהודים פורעים כמו בגרמניה בסוף שנות ה-30. אזרחים מכובדים בתוך ארצם שלהם, צריכים להסתיר את יהדותם או להתגונן מפני אספסוף של מהגרים מוסלמים. האנטישמיות קיבלה לגיטימציה, כמו שאמר מקרון: ישראל מצדיקה את האנטישמיות.
אך למרות כל זאת למדינת ישראל אין שום מערך הסברה, כל המוצבים במלחמה הזו ריקים לגמרי ולא מאוישים. רק אזרחים חדי לשון, כמו יוסף חאדד או מליצי יושר כמו דאגלס מורי, נלחמים גרילה בשדה הקרב שהמדינה הפקירה.
מטרת המלחמה הזו לבודד את ישראל, לסגור עליה מכל עבר בעולם ולחנוק אותה בסנקציות. כמו שאמר עתה בכיר חמאס בראיון: "ישראל היא נגע באזור הזה שאנחנו צריכים למחוק אותו. אנחנו צריכים לנצל עכשיו את הצונאמי העולמי על ישראל, לנצל את ההתגייסות של כל מדינות ערב ולעשות עוד אוקטובר ועוד אוקטובר עד שנכריע אותה. אנחנו עם קרבן של כיבוש, העולם יצדיק אותנו".

ההסכם הזה שטראמפ, קטאר וארדואן כפו על הצדדים, מחזיר לנו את החטופים ומשאיר את המשך המערכה עדיין לא פתורה. ההתנגדות הפלסטינית התחזקה, היא חובקת עולם וקטאר והחמאס לא ויתרו על המטרות שלהם.
החמאס לא הוכרע, המממנת שלו התחזקה, ההנהגה המדינית שלו ממשיכה בשלה ודרגי השדה, שהם היחידים שספגו מכה, מסוגלים להשתקם במהירות (הם אף מקבלים עתה חיזוק של אסירים משוחררים שחוזרים לשורותיהם).
שלא כמו איראן, המוקצית בעולם כמממנת טרור, קטאר למרות שהיא מממנת את החמאס, הטרור והתעמולה העולמיים נגד ישראל, השכילה לקנות לעצמה מעמד של מבוגר אחראי באזור, זו שמתווכת בין המערב לבין חמאס, שאת התשובות וההתנהלות שלו היא זו שמכתיבה בעצמה. היא הצליחה לקנות במיליארדים גם את טראמפ, ליצור תלות אמריקאית בה ואפילו קיבלה ממנו הגנה בערבות אישית מפני ישראל.

שלא כמו הלבנונים חפצי החיים, אשר הפיקו את הלקח והבינו שהטרור שחיזבאללה הפעיל מתוכם, הביא להם רק הרס וחורבן, הפלסטינים הם עם שהוא קורבן נצחי. השאיפה שלו אינה לבנות מדינה מוצלחת, כפי שהוא הוכיח ב-77 השנה האחרונות, אלא להרוג ולפגוע ביהודים ובישראל. אצלם מי שמשלם מחיר כבד על כך, הופך לקדוש ומובטח לו מקום בגן עדן. תמונת הניצחון שלהם, לכן, היא לשבת על גל הריסות ולסמן ניצחון באצבעותיהם.
הריסות של בתים ניתן לשקם, בסופו של דבר וכסף רב יוזרם עתה לרצועה לצורך זה, כדי לשקם את "קורבנות המלחמה" הנצחיים, אשר יחזרו לתכנן את "אוקטובר" הבא, בתמיכת העולם.