צלליתו החדה, הפירמידלית, כבר מעוררת דיון ציבורי סוער: האם מדובר בשבר נוסף בזהותה ההיסטורית הנמוכה והאחידה של פריז – או בצעד בטוח לעבר קו רקיע עכשווי וביטוי למטרופולין דינמי?

המגדל ממוקם בשער ורסאי (Porte de Versailles), בצמוד לפארק התערוכות Parc des Expositions, בקצה הדרום־מערבי של העיר. צורתו הייחודית – פירמידה לא סדירה בעלת בסיס טרפזי – חורגת מדימוי “המגדל הקלאסי” כגוף אקסטרודד פשוט. הוולומטריה המדויקת מאפשרת קריאות משתנות בהתאם לנקודות המבט השונות, והופכת את הבניין לשחקן פעיל בקו הרקיע הפריזאי.

בהיבט המטרופוליני, המבנה עתיד לשמש נקודת ציון חדשה ולחזק את הנראות של כיכר Porte de Versailles ושל מרכז הכנסים הסמוך. מיקומו לאורך שדרת Ernest Renan, כשהוא נסוג מהכיכר ומהבינוי הקיים, נועד לתרום לארגון מחודש של זרימות התנועה ולחידוד תפיסת המרחב העירוני. בנוסף, הפרויקט מבקש להשיב את הציר ההיסטורי המחבר בין הרובע ה-15 של פריז לערים הסמוכות איסי־לה־מולינו (Issy-les-Moulineaux) וואנו (Vanves).

אחד הטיעונים המרכזיים של המתכננים נוגע להשפעה הסביבתית: הכיול המדויק של נפח המבנה וצורתו המשולשת נועדו לצמצם הטלת צל על הסביבה ולאפשר שמירה על מבטי שמיים פתוחים לדיירים ולשכנים. בדומה לשעון שמש, נטיית החזיתות מפחיתה את הצללים על הבינוי הסמוך.

המגדל תוכנן כ"פיסת עיר" שהועמדה אנכית. קומת הקרקע פתוחה לציבור, הן מכיוון הכיכר והן לאורך שדרת Ernest Renan, אשר צפויה לשוב לאופי של רחוב פריזאי פעיל עם חנויות ומסעדות. בציר הצפון־מזרחי, הפונה למרכז העיר, ישולבו מעליות נטויות שיחברו בין האטריום בגובה הרחוב למסעדה פנורמית בקומות העליונות. משם תתאפשר גישה לנקודת תצפית גבוהה (Belvedere) הצופה אל המטרופולין כולו.

עם השלמתו, צפוי ה-Triangle להפוך לאחד מסמלי המטרופולין של פריז – הן כנקודת תצפית אל העיר והן כצללית מובהקת במערכת הצירים והמונומנטים שלה. אך השאלה האם הוא ישתלב בהרמוניה במרקם ההיסטורי של העיר, או ימשיך לעמוד כסמן של מחלוקת תכנונית ותרבותית – תישאר פתוחה גם לאחר חנוכתו.