החזון שעמד בבסיס התכנון נשען על הרעיון להפוך את סביבת העבודה לחוויית אירוח. ההשראה נלקחה מעולמות של מלונות בוטיק ולאונג’ים, מתוך מטרה לייצר קהילה בתוך מרחב פתוח – כך שהחלל אינו רק מקום לעבוד בו, אלא פלטפורמה למפגשים, חיבורים והזדמנויות. בהתאם לכך, תוכננה חלוקה בין אזורים פתוחים, פינות ישיבה ומוקדים חברתיים, המאפשרים שילוב בין פרטיות לאינטראקציה וגמישות מרבית למשתמש.

החלל מאפשר מעבר טבעי בין מצבי עבודה שונים: עבודה פרטנית במגוון פתרונות ישיבה, פגישות בחדרי ישיבות, שיחות פרטיות בתאי Phone Booth אקוסטיים, וזמן הפוגה במרחב המשותף בקפיטריה. כל הפונקציות הללו מעוצבות תחת שפה אחידה, היוצרת רצף חווייתי ברור. המעברים בין האזורים מודגשים גם באמצעות תכנון תאורה מוקפד, שבוצע בשיתוף לייט אין הרצליה פיתוח, המסייע להגדיר את החללים השונים ולייצר תחושת זרימה.

הקונספט העיצובי נשען על חיבור בין אורבניות לאלמנטים טבעיים. מצד אחד, מעטפת גבוהה ופתוחה אל הנוף העירוני, ומצד שני יצירת מרחב רך ונעים לאורך זמן. החלל משדר יוקרתיות דרך איכות, דיוק, פרופורציות ואיפוק, תוך הימנעות מהעמסה מיותרת.

בחירת החומרים מדגישה את השפה הזו. נעשה שימוש רב בעץ בגוונים חמים – בפרקט, בנגרות ובמחיצות – לצד פלטת צבעים טבעית בגוונים בהירים וחוליים. לצידם שולבו גוונים ירוקים בתתי גוונים שונים: ירוק דומיננטי בקפיטריה ותקרות בגוון זית בחדרי הישיבות. השילוב בין החומרים, הגמרים והגוונים יוצר חלל שמרגיש טבעי גם כשהוא אורבני, יוקרתי גם כשהוא מאופק, ומעורר השראה דרך השקט שבו.

דלפק הקבלה, המהווה את נקודת המפגש הראשונה עם החלל, תוכנן כאלמנט פיסולי במרחב. הדלפק מתאפיין בשבירת הגיאומטריה הקשיחה באמצעות פינות מעוגלות, כאשר בחזיתו שולבה אבן טבעית אלסטית בגימור מינרלי עדין, המוסיפה עומק וטקסטורה. תאורה היקפית נסתרת מדגישה את הדלפק ומעניקה לו תחושת ריחוף. מאחוריו תוכנן קיר נגרות ייחודי מיחידות אנכיות בגוון עץ טבעי, היוצר קצב משתנה וממשיך את השפה העיצובית.

פינות הישיבה בחלל תוכננו בנגרות מיוחדת, כך שהן מאפשרות תחושת פרטיות תוך שמירה על חיבור לזרימה הכללית של החלל. הספסלים המובנים משני צדי השולחנות יוצרים ישיבה פנים אל פנים, המעודדת אינטראקציה ומתאימה לפגישות קצרות, כאשר התחושה הכללית מזכירה יותר לאונג’ או בית קפה מאשר משרד קלאסי. הפינות ממשיכות את השפה החומרית עם ריפודים בגווני שמנת ובז’, נגרות עץ בגוון טבעי ושילוב של זכוכית וטקסטיל, המאזנים בין שקיפות לאינטימיות.

לצד אזורי הישיבה הפונקציונליים, תוכננו גם פינות לאונג’ רכות יותר, הכוללות ספות מרופדות, שטיחים המגדירים טריטוריות ושולחנות קפה נמוכים עם אובייקטים דקורטיביים. העמדת הריהוט שומרת על קווי תנועה פתוחים ועל קשר עין עם הנוף האורבני, תוך יצירת מרחב חווייתי נעים לשהייה.

לתאורה בפרויקט תפקיד משמעותי ביצירת האווירה הכוללת, והיא תוכננה בקפידה יחד עם לייט אין

לתאורה בפרויקט תפקיד משמעותי ביצירת האווירה הכוללת, התאורה אינה רק פונקציונלית, אלא חלק בלתי נפרד מהקונספט – היא מדגישה חומרים, מגדירה אזורים ומאפשרת מעבר הדרגתי בין חללים פעילים לאזורים רגועים יותר. השימוש בתאורה נסתרת לצד גופי תאורה מדויקים מחזק את תחושת הרכות והאירוח שמובילה את הפרויקט כולו.
בסופו של דבר, מדובר בחלל עבודה שמציע פרשנות עדכנית לסביבת העבודה השיתופית – כזו שממקמת את החוויה האנושית במרכז, ומייצרת מרחב שמרגיש פחות כמו משרד ויותר כמו מקום שנעים להיות בו לאורך זמן.

עיצוב ותכנון: אורלי דקטר
תאורה: לייט אין
צלם: עודד סמדר