בלב הרי Serranía de Ronda שבדרום ספרד, בין Ronda ל־Malaga, שוכן Júzcar – כפר קטן המונה כ־200 תושבים, שבמבט ראשון נראה כאילו נלקח ישירות מספר ילדים. אבל עד 2011 היה כאן הכול הרבה יותר מסורתי: בתי הכפר היו מסוידים בלבן, בהתאם לאדריכלות האנדלוסית המקומית ולמסורת עתיקת היומין של שימוש בסיד כדי להתמודד עם החום.
ואז הגיעו הדרדסים.
לקראת הקרנת הבכורה העולמית של הסרט The Smurfs, חברת ההפקה ביקשה ליצור במקום את "כפר הדרדסים הראשון בעולם". שנים־עשר צבעים מקומיים השתמשו בכ־4,000 ליטר צבע כדי להפוך את בתי הכפר, המבנים ההיסטוריים ואפילו הכנסייה – לכחולים.

הצבע היה אמור להיות זמני. חברת Sony הבטיחה להחזיר את הכפר ללבן בתוך שישה חודשים. אלא שהמציאות הייתה אחרת. בתוך זמן קצר הגיעו לכפר כ־80 אלף מבקרים, והכחול הפך מסצנה זמנית מסרט למנוע תיירותי של ממש. בסוף 2011 הצביעו התושבים בעד השארת הצבע לצמיתות. Júzcar הפך ל־el pueblo de los pitufos – "כפר הדרדסים" – והרחובות התמלאו בציורי קיר, פסלים ודמויות מהעולם הכחול. אפילו המוזיאון המיקולוגי המקומי, המוקדש לפטריות האזור, התאים באופן כמעט מושלם לאסתטיקה של הכפר: בתי הדרדסים המקוריים של המאייר הבלגי Peyo נראו כמו פטריות אמניטה.
ואז הגיע החשבון.
ב־2017 דרשו בעלי הזכויות על דמות הדרדסים מבעלי העסקים בכפר לשלם 12% מההכנסות שנוצרו מהשימוש בדימויי הדרדסים. בעקבות המחלוקת המשפטית נאלץ הכפר להסיר את הפסלים, ציורי הקיר, השלטים והמיתוג הרשמי של "כפר הדרדסים".
מה שנשאר הוא הכחול. מכיוון שהחזרת כל המבנים ללבן התבררה כיקרה מדי, Júzcar נותר כחול גם לאחר שנפרד רשמית מהדרדסים. עם השנים הצבע דהה, התיירות נחלשה, והכפר איבד חלק מהקסם שהפך אותו לתופעה עולמית.
ועדיין, קשה להסתכל על Júzcar בלי לחשוב על הדרדסים. הסיפור שלו הוא דוגמה יוצאת דופן לאופן שבו צבע, מיתוג ותרבות פופולרית יכולים לשנות לחלוטין את זהותו של מקום.