איך מתכננים בית לזוג וחמש בנות צעירות, כזה שמאפשר לכולם להיות יחד אבל גם נותן לכל אחת מקום משלה? ואיך עושים את זה מבלי לוותר על עיצוב, אור ובעיקר על הנוף הגלילי שמקיף אותו? השאלות האלה עמדו בבסיס תכנון הבית בשכונת ההרחבה של קיבוץ עמיעד – בית של כ־250 מ"ר שנבנה מאפס עבור מעצבת הפנים רעות מור ומשפחתה.

על התכנון האדריכלי הופקדה האדריכלית רויטל וולף, בעוד מור, שזהו פרויקט הביכורים שלה, תכננה ועיצבה את הפנים. כבר בשלבים הראשונים היה ברור שהבית צריך לעבוד בשני מישורים במקביל: לייצר לב משפחתי גדול ופתוח עבור שבע נפשות, ובמקביל לאפשר פרטיות וחללים אישיים.
התוצאה היא בית דו־קומתי. בקומת הקרקע מוקמו הסלון, המטבח ופינת האוכל בחלל ציבורי אחד, לצד שלושה חדרי שינה, חדר רחצה וחדר כביסה עם יציאה לחצר. הקומה העליונה כוללת גלריה הצופה אל החלל המרכזי, חדר שינה נוסף, סוויטת הורים עם מרפסת וחדר עבודה בעל כניסה נפרדת.


אחד המאפיינים הבולטים בפרויקט הוא מערכת היחסים בין הבית לבין הסביבה. הנוף הגלילי לא נועד להישאר מעבר לקירות, ולכן מערך הפתחים קיבל מקום משמעותי בתכנון. החלונות והוויטרינות נבחרו כחלק מהשפה האדריכלית והעיצובית של הבית.
פתחים רבים, בגדלים ובגבהים משתנים, מכניסים אור טבעי ואוויר ומייצרים מבטים שונים אל החוץ. בסלון החיבור הזה מגיע לשיאו: החלל ממוקם בין שתי ויטרינות גדולות, כך שהנוף הירוק נוכח משני עבריו והתחושה היא שהחוץ כמעט נכנס פנימה.
החלונות משתלבים גם בשפה הכפרית־מודרנית שנבחרה לבית. לצד הפתחים הגדולים שולבו פתחים בעלי קשתות, שמרככים את הקווים הישרים ומוסיפים אופי כפרי ועל־זמני. כך החלון אינו רק אלמנט פונקציונלי, אלא חלק משמעותי מהאופן שבו הבית נראה ומרגיש לאורך שעות היום.
מור בחרה דווקא לתת מקום לאינדיבידואליות בכל אחד מחדרי הבנות. כל חדר תוכנן בשיתוף עם הילדה שעבורה נועד, עם צבעוניות, אווירה ונגרות מותאמת משלו. כך נוצרו חמישה עולמות אישיים, שמתקיימים בתוך השפה הכוללת של הבית.



בחלל הציבורי בחרה מור בסגנון כפרי־אקלקטי שמחבר בין עץ, אבן וקש לבין ברזל, בטון ופח. תקרת העץ הגבוהה והקורות החשופות נצבעו בגוון שמנת בהיר, בעוד תעלת מיזוג גלויה מפח ומדרגות עם מעקה פלדה שחור מכניסות רובד תעשייתי ומונעות מהכפריות להפוך צפויה מדי.
פלטת הצבעים משלבת עץ, ירוק וטרקוטה לצד נגיעות ורודות וצהובות, פריטי וינטג' ואביזרים שנאספו בשווקי עתיקות. גם הגלריה בקומה העליונה ממשיכה את האופי המשפחתי ותוכננה כפינת רביצה משותפת.




בסוויטת ההורים הקצב נרגע. גוני ניוד וורוד בהיר, עץ וקש יוצרים אווירה רכה, וחלון גדול מאחורי גב המיטה מכניס את נוף ההר ישירות לחדר. בחדר הרחצה חוזרת התעוזה עם ירוק וורוד, אמבטיה עומדת, שידת עץ ואהיל קש גדול.
זהו בית שלא מנסה להיראות כאילו איש אינו חי בו. להפך: הוא תוכנן סביב משפחה גדולה, חמישה עולמות של ילדות וחיים משותפים אינטנסיביים. החיבור בין האדריכלות של וולף, העיצוב האישי של מור ומערך הפתחים של גרין סיל מאפשר לו להיות בעת ובעונה אחת משפחתי ופתוח, צבעוני אך מאוזן – ובעיקר מחובר לנוף שהוא חלק בלתי נפרד ממנו.
עיצוב פנים: רעות מור
אדריכלות: רויטל וולף
חלונות גרין סיל, מבית אנדרסן
קבלן מבצע: מאהר עג'מי
פיקוח: נתיב אוחנה
צלמת: מורן קורן גודמן













