הצלם Jean Francois Rauzier אומר שהוא המתין 25 שנה עד שתגיע הטכנולוגיה הדיגיטלית, איתה הוא יצר את העבודות המדהימות שלו באמצעות טכניקה שהוא מכנה Hyperphoto.

הוא יכול לצלם עד חמשת אלפים תצלומים של מקום אחד מכל הזוויות; תקריבים, פנורמות; ואז אבן על אבן הוא בונה מרכיב מהכל תמונה שהיא גרסת קלידסקופ של המציאות, דבר מורכב וקסום לחלוטין. יצירתו הסוריאליסטית מכילה אדריכלות מגוונת מרחבי העולם – טורקיה, ברצלונה, איטליה, מוסקבה, מסעות בעולמות אוטופיים שנוצרו מתוך דימיונו.
רוזייאר עובד כצלם מקצועי במשך כמעט 40 שנה, מטייל בכל רחבי העולם וחוקר ערים, תרבויות ומורשות תרבותיות, תוך שהוא מנסה טכניקות ומדיומים חדשים כדי להמחיש את חזונו הייחודי של העולם, במסעו הבלתי פוסק אחר אמצעי ביטוי חדש. כל קומפוזיציה שלו מורכבת מבין 600 ל-3,500 תמונות תקריב בודדות ומסתכמת בסך הכל ב-120.000.000 פיקסלים.
התוצאה היא דימויים בקנה מידה ועומק מונומנטליים, המורכבים בווירטואוזיות כזו שהם מתעתעים את העין ומדמים אשלייה של מציאות. השפה הוויזואלית של ראוזייר ניחנת בפירוט יוצא דופן, המשלב בין האינסוף לאינסוף בתוך אותו דימוי. באמצעות זוויות מרובות וחזרה אינסופית, הוא יוצר תמונות מרובות שכבות, עם פרטים מרתקים ויוצאי דופן רבים להתעכב עליהם, עבודות המזמינות את הצופה ליקום חלומי, לפעמים פנטסטי, בו חוגגות ארכיטקטורה קלאסית ומודרנית, אי שם בין בדיה למציאות, במבוך בלתי פוסק של עולמות מקבילים, שורות אינסופיות של מדפי ספריות, כרכובים משוכפלים באובססיביות וגרמי מדרגות המובילות לשום מקום.

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
אני רק שמה על עצמי משהו קליל ובאה
אמנות
אני רק שמה על עצמי משהו קליל ובאה
  סגנון האמנות הרעיוני הרגיש שלה, מזכיר דברים שכתב פרימו לוי "ברמה הקוונטית, כולנו
כאשר כיסו וקישטו את כל הבתים והחפצים בצדפים
אמנות
כאשר כיסו וקישטו את כל הבתים והחפצים בצדפים
  כאשר François Botherel פרש לגמלאות, הוא התמסר לתחביב חדש: הוא החל לאסוף באובססיביות
מערת אלומיניום מזהירה מפני השתלטות העיר על הטבע
אמנות
מערת אלומיניום מזהירה מפני השתלטות העיר על הטבע
  השאיפה הייתה שהמבנה הזה לא רק ישקף את מעמדה של תאילנד כייצרנית ויצואנית

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.