באחד הישובים הפסטורליים והיפים בצפון ישראל, ממוקם בית מרשים ומסקרן במיוחד ששווה להכיר: האדריכל דב וויט, ממשרד 'וויט אדריכלים', תכנן עבור זוג ושלושה ילדים, סביבת מגורים נעימה וחווייתית' הטומנת בחובה נרטיב אדריכלי מעורר השראה וקשר כמעט בלתי אמצעי בין החוץ לפנים.

אדריכל דובי וויט. צילומים: איתי סיקולסקי, באדיבות חברת אולמדע

 

“הבית יושב על שטח גדול ויפה ולצד בניית קשר אופטימלי בין פנים הבית לסביבת ה-outdoor, הקפדנו גם לייצר דינמיקה וקשר מיטבי בין האגפים והקומות”, מסביר האדריכל “לאורך כל תהליך התכנון נתנו תשומת לב ליצירת אינטראקציות משפחתיות וביטוי לפעילויות של הילדים. יצרנו עבורם פינות חמד וחללים מכילים, כדוגמת חדר משפחה מפנק עם עמדת מחשב וחדר קולנוע במרתף. החוץ מהווה ציר חשוב ומרכזי בשגרת יומם ולבני המשפחה ואורחיהם ממתינים בין היתר בריכה, אזור ייעודי למשחקי כדורסל ופינת אש בינות צמחיה מלבלבת ועצי נוי ופרי שניטעו במיוחד. זהו המקום האולטימטיבי לארח ולקיים מסיבות למבוגרים ולילדים- אזור שוקק ומרכזי, כיאה לבית משפחתי פעיל”.

 

 

בכדי לייצר חיבור הרמוני עוד יותר בין זירות החוץ והפנים, תכנן וויט סכמה בה מבנה אחד לו גג רעפים יוצא מעבר לתחום המבנה, כקונזול מרחף וסוכך על מבנה בעל אופי שונה לגמרי – זה הוא האגף הציבורי בבית אותו חיפה האדריכל אבן כורכר, הייחודית לאזור החוף של הלבנט וככזאת מחוברת תודעתית לסביבה. מבנה האבן תחום משני צדדיו בקירות זכוכית מרצפה עד תקרה. כך החצר ונופי האזור נגלים במלוא הדרם, נקראים כחלק בלתי נפרד מהמרחב ומהווים נדבך חשוב בעוצמת החוויה.
חזיתות הבית כפריות. הן חופו בטיח אקרילי בגוון חול ועוטרו בתריסי עץ ומעקות מפורזלים במרפסות. הגג עשוי רעפים והריצוף, שכמו הריצופים בבית עצמו נרכש בחברת אולמדע, עשוי אבן טרוורטין בגוון חום-כתמתם שבדומה לאבן הכורכר גם היא מאזור המזרח התיכון.

 

 

עם הכניסה לבית נגלה החלל הציבורי עטוף אבן כורכר ופונה לנוף ולחצר האחורית. פרגולה ענקית סוככת מעל אזור האירוח החיצוני ובסביבתה שובצו פינות ישיבה ומטבח חוץ מאובזר. חדר האוכל הפנימי הוא שמגדיר את הוויית הבית כולו- הוא ממוקם בליבו של מבנה האבן שממחיש את הנרטיב האדריכלי שייצר וויט; זה המשלב בין העתיק והאותנטי למודרני והעכשווי. על אף שנבנה בזמן בו נבנה הבית בכללותו, הוא מדמה מבנה אבן ישן בחצר הבית שהפך לחלק בלתי נפרד מהמבנה העדכני.
במרכזו שולחן אבירים מעץ טבעי סביבו שובצו כיסאות ובאחת מפאותיו ספסל. פינת האוכל נחה על רצפה מצוירת המורכבת מאריחי אבן מסוגים שונים שנחתכו בלייזר ופריסתם מייצרת דוגמה דינמית וצבעונית. מעל מרחפות מנורות בעלות נוכחות וקירות הכורכר מסביב משתלבים נפלא בתפיסת העיצוב הכוללת והופכים את המרחב לעוטף ונעים.

 

 

בסמוך ממוקם הסלון שקירותיו חופו טיח מרוקאי טדלק בגוון בהיר שמשתלב היטב עם מאפייני מבנה האבן. כמו בכל הבית גם עבור הסלון נבחרו פרטי הריהוט בקפידה, במטרה לאזן בין הנראות הכפרית לזו המודרנית, ואכן השימוש בצבעוניות שקטה ובבדים חלקים תרמו לכך. בתקרה שובצו מנורות שקועות קטנות ונסתרות שמייצרות לעת ערב תחושה של כוכבים.
חדר המשפחה ממוקם מהעבר השני ובקיר החוצץ בין שתי הפונקציות הללו נפערו שלושה פתחים בהם הותקנו חזיתות עץ שבחלקן העליון זכוכית מעוטרת במרכזה בדוגמת מעוינים- מוטיב שחוזר באזורים רבים ומרמז על מערכת הקשרים ההדוקה בין הפונקציות השונות. בנוסף, הוא מאפשר אינטראקציה מיטבית כל העת בין הגדולים לקטנים.

 

 

 

עיצוב המטבח נע גם הוא בין המודרני לכפרי. חזית הגבוהים חופתה פורמייקה בדוגמת עץ ושוקעה built in בגומחה ייעודית. במרכז החלל אי גדול במיוחד עשוי אלומיניום.
בקומה השנייה ממוקמים שלושת חדרי השינה של הילדים שתוכננו ועוצבו בהתאם לטעמם, גילם ומאווייהם. מאסטר ההורים נמצא בחלל הגג הפתוח ובני הזוג נהנים ממראה אגדי העץ. הקשר בין המפלסים פתוח וזורם וכל העת מתקיימים בין האגפים מבטים פתוחים: ניתן לשמוע, לראות ולקרוא – אינטימיות מחד ובד בבד, אף פעם לא מרגישים לבד.

היכן: אחד מיישובי הצפון
הנכס: בית פרטי עבור זוג ושלושת ילדיהם
שטח המגרש: כשני דונם
שטח הבית: כ-400 מ”ר
אדריכלות ועיצוב פנים: אדריכל דב וויט, וויט אדריכלים
צילום: איתי סיקולסקי
ריצוף פנים וחוץ: חברת אולמדע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית עיצוב פנים
+כתבות מומלצות
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין
עיצוב פנים ישראלי
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין
  בתוך כך האדריכל בועז שניר שהיה אמון על האדריכלות, עיצוב הפנים והתכנון, ביצע
מפנטהאוז לדופלקס ב-5 חודשים
עיצוב פנים ישראלי
מפנטהאוז לדופלקס ב-5 חודשים
  מעצם היותן, רובן ככולן של המשפחות מתפקדות כמערכת דינמית שמשתנה באופן תדיר –
דבר נציבות הסחר האיטלקית
עיצוב פנים ישראלי
דבר נציבות הסחר האיטלקית
    קוראים/ות, אדריכלים/ות ומעצבים/ות יקרים/ות, לאור החברות העמוקה והמתמשכת בין איטליה וישראל, אני