איך יוצרים "בית", במשמעותו הרגשית, במגדל שבעצם זהה לגמרי בצורתו למגדל משרדים? איך ניתן לאפשר אינטימיות לצד כל השכנים? אלו היו השאלות המהותיות ששאלנו את עצמנו כשניגשנו למלאכת עיצוב הדירה. הדירות שאנו מכירים במגדלים הן אולי "יוקרתיות", הן בטוח יקרות, אבל הן בדרך-כלל לא מסתכמות למה שאנחנו קוראים וחווים כ"בית". אלו הם קופסאות של "עיצוב פנים", שמרחפות בתוך האינפרא-סטרוקטורה של המגדל.

gtower-4

 

gtower-6

 

בכל פעם שאתם יוצאים מהמעלית, אתם מוצאים עצמכם נפלטים אל תוך פנטזיה מעוצבת אחרת ונראה שרק השמים הם הגבול. בדירה אחת זו פנטזיה מעוצבת בסגנון "ניו יורקי", מעליה ובקומה הבאה זה יכול להיות בסגנון "טוסקנה", "זן", "אייל גולן",  או משהו אחר שמישהו ראה פעם והחליט לשעתק אל תוך המגדל. מלבד היומרה והבזבזנות, הדבר היחיד שדומה בין הדירות הוא חוסר ההקשר המוחלט שלהן. קפסולות של ניתוק שנדמה שהוא לכשעצמו נתפס כ"יוקרתי".

 

gtower-8

 

gtower-10

 

ההאדרה של הניתוק, או הבידול, כמעין סמל סטאטוס אולטימטיבי, זו תופעה שמלווה את הביקוש לדיור במגדלים החדשים, שמשקיפים מלמעלה על העיר הרוחשת. ככל שאתה נבדל יותר, כך אתה תופש את עצמך כשווה יותר, האם לא כך לפחות פיתו אותנו להאמין? מנגנוני השיווק האגרסיביים של  המגדלים מוכרים לרוב את דירות המגדל באמצעות הפנטהאוז, שהוא כמובן היקר והיוקרתי ביותר וכולל מערכת תנועה שתאפשר להגיע ישירות מהאוטו למקרר ולעולם לא לפגוש אף שכן בדרך. מלמעלה העיר נפרשת למרגלותיך. היא בעצמה מאבדת את המוחשיות שלה והופכת לדימוי, בדיוק כמו שאתה, שעומד במרפסת, נתפש כדימוי של העושר והכוח מלמטה. שני הדימויים האלו, העיר למטה ובעל הבית למעלה, השרישו את עצמם כהפכים גמורים ולכן בעצם בלתי ניתנים לחיבור, למעט דרך מערך השירות העצום שמקיים את החיים במגדלים. שירותי כביסה, ניקיון, תחזוקה, אוכל ומין מוזמנים מלמעלה ומטפסים מלמטה. אם פעם התנועה הזו הייתה בין דרום העיר לצפון העיר והתווך בין עושר לדלות היה העיר עצמה, המגדל ביטל את התווך הזה והקצוות האלו מתקיימים באותו מרחב ונוכחים בכל מבט.

 

gtower-13

 

gtower-14

 

gtower-15

 

gtower-16

 

במקרה בו נתקלנו עתה, הלקוח הבהיר לנו שאין לו כוונה להרשים אף אחד באמצעות דירתו. הוא הסביר שהוא מחפש ליצור חלל שמתכתב עם המקום ואשר יותאם לאכלס גם את אוסף האמנות הישראלית המודרנית שברשותו. "יוקרה", הוא הפליא להגדיר, מתבטאת עבורו בדיוק שבו מתורגמים מערכים של הקשרים שבתוכם הוא רוצה לפעול כאן ועכשיו כפילאנטרופ בישראל.  לאחר זמן ממושך שבו סקרנו ביחד נכסים שונים ברחבי העיר, נבחרה דירה באחת הקומות הגבוהות במגדל ג'י והחלנו בעיצובה בשיתוף פעולה הדוק עם הלקוח.

 

gtower-18

 

גם במגדל עילית זה, הדירה דומה לכלל הדירות רבות במגדלים המאופיינות בממדים צרים במיוחד, עקב נפח גרעין המעליות המרכזי. בהתאם, תכנון הדירה פותח בדגש על ניצול מקסימלי של החלל הנתון. קילוף שכבות הגבס שחיפו את הגרעין אפשר לנו להגדיר חיבור לקונטקסט של שלד הבניין הקיים כמו גם להרוויח מקום נוסף לטובת הרחבת המותניים הצרות של הדירה.

 

gtower-19

 

פעולה זו הובילה אותנו לטפל בקיר הבטון שנחשף בסיתות ידני עדין, באמצעות פטיש ואיזמל, שיצר טקסטורה מיוחדת במינה. החומריות המקסימה שהתקבלה כתוצאה מהסיתות, הכתיבה את המשך הבחירות בחומרים והזמינה שילוב בין חומרים "גבוהים" כמו שיש קררה, פרקט במבוק וחיפויי קיר של לוחות במבוק מלאים אל מול חומרים "נמוכים" כגון רצפת טרצו, בטון וצמחיה מקומית פשוטה.

 

gtower-20

 

תפישה זו התאימה במיוחד גם לרכיב הנוסף שהיווה שיקול מרכזי בעיצוב והוא אוסף האמנות. פריסתו של האוסף, שנתפס על ידינו כחומר נוסף במערך החומרים של הדירה, תוכננה מראש ובהתאם הותקנה מערכת תאורה מוזיאלית, ששוטפת את האמנות בזווית ובטמפרטורה אידאליות.  מיעוט החומרים מחד, והמעברים הדרמטיים בניהם מאידך, יוצרים אפקט דינאמי ומלא עניין בדירה, שמאפשר להנכיח  את כוחן של עבודות האמנות באופן אופטימאלי. לסיום, מערכות הריהוט תוכננו על ידינו במיוחד עבור הדירה ובוצעו באמצעות לוחות במבוק מתועשים המאפשרים יצירה של מפתחים גדולים בעובי דופן עדין מאוד וקושרים בין כל רכיבי הדירה למכלול הרמוני שלם.

אדריכלות: אסף לרמן אדריכלים בע"מ
אדריכל אחראי: נימרוד שנקלבך
ניהול: אופיר קליינמן
קבלן: מאי הנדסה