דירה שמשלבת חומריות שקטה וקורטוב של הומור, לאחר שיפוץ מסיבי, לדיירת צעירה בעלת אהבה לפריטי אומנות. תכנון הדירה שם דגש על הצגת אומנות מגוונת, לצד תכונות נוספות כמו חדר שינה גדול, חדר כושר, ומקום לאירוח.

 

 

 

טרום השיפוץ, מתווה הדירה כלל 3 חדרי שינה, מטבח קטן וחלל ציבורי צפוף. בנוסף, חדר כביסה ושירותי האורחים המקוריים יצרו מסדרון צר וארוך שהוביל לחדרים, שהיווה גורם מפריע בזרימה הטבעית של האדריכלות.
הכניסה מקדמת בריצוף רזינה בגימור עננות ומראה בטון בגווני חול. מדובר בחומר גמיש ללא חלוקות, בעל תרומה גדולה לשקט שמקבל את פני הנכנס לבית.
בהמשך למבואת הכניסה נמצא התווך שבין האי לארונות המטבח הלבנים, שבנויים מדלתות קונספטה המסתירות משטחי עבודה ומוצרי חשמל יומיומיים. לאי נבחר חומר אצילי כנירוסטה, ומאוחסן בו מקרר יין לאירוח שמדגיש את אצילות המקום. הוא תוכנן לקפה אינטימי של בוקר ואובזר בכסאות בר קלילים מעץ, כמו גם לאירוח רב משתתפים עם אינטראקציה גלויה בין המטבח לפינת האוכל והסלון.

 

 

למול המטבח נמצא הסלון שתחום שטיח אפור בדוגמא מעניינת. ישובות עליו 2 ספות מפנקות וביניהן גוש פחם שעליו רכובה פלטת בטון אפורה המשמשת כשולחן. מזנון הטלוויזיה המסורתי נעדר, והיא חופשיה על עמוד ולא חוסמת את הנוף העירוני שנשקף מהחלונות הגדולים. הטקסטיל הרבגוני שעוטף את ההדום האייקוני מוסיף נגיעת צבע לחלל, כמו גם שובבות.
סמוך לו נמצאת פינת האוכל, שבמרכזה שולחן שעיצובו הוא פלא טכנולוגי- בפלטת הזכוכית מושתל מנגנון גלגלי שיניים של שעון כשבלחיצה מגדיל את השולחן לצדדים. הוא מוקף בכסאות עץ קלילים, שמכניסים חום ומרככים את הזכוכית סביבה הם מתגודדים. מדובר ברהיט פרקטי שהוא קודם כל יצירת אומנות, בדומה לאומנות שניצבת הסמוכה לו "נערת הקפסולה" שמכניסה עניין וצבע עז. מתווסף לפוטנציאל האירוח ריהוט המרפסת, שמורכב מכורסאות עטופות בד צלילה, ואכן מזמינות את האורחים להתרווח ולצלול לתוכן.

 

 

בכל הבית בוצעה הנמכת תקרה מינימלית למערכות טכניות, עובדה שאיפשרה לאדריכל למקם גופי תאורה שקועי תקרה, שמשחקים עליה במשחק גיאומטרי של פסים ועיגולים. התאורה הזו מזכירה בתכנונה המרתק מיפרק מהגוף האנושי שמחבר בין החוליות ומשמש כנקודת המפנה שלהן, כשעל גבי התקרה הדבר בא לידי ביטוי במפגש בין אלמנטים מאורכים ובספוט המעוגל שנמצא ביניהם ומעיד על התנועתיות שלהם. גוף התאורה האייקוני התלוי מעל האי חוזר גם הוא על אותה הגיאומטריה, ומשמש לא רק כתאורה אלא כיצירת אומנות של ממש, שמצטרפת לאלה הסובבות אותה.
קיר הנגרות בלבן שמפריד בין החלל הציבורי לפרטי הוא בעל תפקיד כפול – האחד הוא לשמש הפרדה ולייצר פרטיות מוחלטת בין החללים, והשני הוא להציג פריטי אומנות שתורמים לאסתטיקה מוקפדת, כמו גם הומור למרחב. מתוך קוביות הנגרות הלבנות בוקעים מדפי פח דקים, לבנים גם הם, ומשמשים מצע מושלם לאומנות שמונחת עליהם. גם הגרילים של המזגן שמשולבים בנגרות מציגים את אותם קווים לבנים דקים, ונראים כחלק מהקומפוזיציה האומנותית. הקיר הזה מתווסף לשאר החומרים ששולטים בבית שמייצגים את התפישה האדריכלית של מלמד – הפחם הטבעי, הזכוכית, הרזינה והעץ – כולם בצורתם המקורית, הלא-מעובדת, יוצרים מעטפת סטרילית ומעודנת לאוסף האומנות האקסקלוסיבי שעניינו שמחה עבור הבית.

 

 

מאחורי הקיר מוסתר בהקפדה המרחב הפרטי, מופרד לחלוטין מעין הציבור עד כדי כך שאי אפשר אפילו לנחש שהוא נמצא שם. בתכנון אדריכלי ששם דגש על מיקסום החלל ויצירה אסתטית, תוכנן חדר אמבטיה לאורחים יחד עם מכונת הכביסה המוסתרת מאחורי דלתות זכוכית. תכנון זה לא מסגיר את העובדה שמדובר בחדר שירות אלא בחדר רחצה מפואר לאורח. הוא מחופה באבן מנוסרת בדוגמת פסים דקים במקטעים משתנים, בחזרתיות שלתפישת האדריכל מייצרת שקט בחלל שדורש אותו. חיפוי זה עתיד לחזור גם באמבטיית המאסטר ולקשור בין החללים הרטובים. הכוכב של המקום הוא כיור פרי-סטנדינג עשוי אבן של Antoniolupi , שהגיע לדירה כגוש אבן מנוסר ששוקל 300 ק"ג ובמכות פטיש קיבל את צורתו הסופית. עיצובו היה חוויה משותפת של הלקוחה, הקבלן והאדריכל.
הכניסה לסוויטת המאסטר עוברת על פני קיר קונסטרוקטיבי עליו נשענת המיטה, שתוחם אותה מכיוון המסדרון ונותן לה גב, תרתי משמע. מאחוריו מוקם חדר ארונות שנמצא בחלל קונסטרוקטיבי ללא חלון, ובאופן זה משאיר את החזית עם הנוף לחללי השינה והרחצה.

 

 

במרכז החדר המיטה רחבת הידיים בגוונים חמים, כאשר מולה טלוויזיה על עמוד שמגלה את הנוף, לצד שולחנות על רגליים קלילות שמייפים את המרחב. מאוורר תקרה עוצר נשימה מעץ מכניס חמימות לחדר, ובולט כי הצבעים השקטים ששולטים בו נכנסים גם לתוך חדר האמבטיה, דרך דלתות הזזה מזכוכית שבתוכן שתול בד לריכוך האווירה. הן מאפשרות פתיחות מוחלטת כלפי המיטה שמשקיפה על אמבטיה פרי-סטנדינג בגיאומטריה ייחודית שצופה על הנוף דרך וילון לבן שנפרש וממשיך לחזית המיטה, ויוצר איתה מיקשה אחת של שפה עיצובית.
ממש כמו שאר הבית , חדר המאסטר על חלקיו השונים, עוטף ברכות ובקווים נשיים. מלמד נמנע בתכנונו להציג אלמנטים קונסטרוקטיביים חשופים או חומרים דומיננטיים קשיחים וקשוחים, ויצר ניראות בה גם הקוים הישרים אומרים כולם שירה. אם מדובר בחיפוי מנוסר או תאורה אורכית, אלה אלמנטים שמנכיחים רכות בבית, ומתאימים עצמם לתפאורה רכה להצגת יחיד. או לשם הדיוק – הצגת יחידה.

דירה i8 בתל אביב
תכנון – אדריכל רז מלמד
אחראית במשרד – רעות נחמיאס סבן
קבלן ראשי –  משה תמם עם יניב תמם ואמיר פרל
נגרות אומן – אייל ורעי כינרתי
מטבח – BOFFI, אחראי עומר פרבר
אבן לחיפוי קירות חדרי הרחצה – פרקטים
משטחי אבן במטבח ועל נגרויות – פרביטל
יועץ חשמל – אבי צוילינג. ביצוע חשמל – יקי רחמני
חשמל חכם – SMART CONTROL אדי אודיו, קבוצת כהנא – אלון ליפשיץ
אספקת גופי תאורה – יאיר דורם
תכנון וביצוע מיזוג – ספיר, דוד חננייב
ריצוף רזינה – פרקטים
ריהוט – הביטאט, פיטארו הכט, בקסטר
חדר ארונות – הביטאט
שטיחים – ג'וזפון
גינון מרפסת – עמית היוגב
מסגרות אומן – נדב מגנזי
וילונות – עופר פורת
אמנות – אוסף פרטי וגם הקפסולה של אורית פוקס
שואב אבק מרכזי – דורון קרול
כלים סניטריים – ויה ארקדיה
מראות ומקלחון – בר אור מראות
עוזר צלם – מיכאל שבדרון

קראו גם:
דירה DB9 / אדריכל רז מלמד