המסעדה נבנתה באמצעות חומרים וטכניקות מסורתיות מפונג’אב, חללי הפנים המינימליסטיים מציעים פרשנות מודרנית לאומנות הודית ומטשטשים את הקווים בין מקומי לגלובאלי, המשקף את התפריט הפאן-אסיאתי של המסעדה ואת הטעמים השולטים בדרום אסיה.
מה שהופך את העיצוב לעוצמתי כל כך הוא השילוב הלא שגרתי של אלמנטים סותרים – פריסה מפותלת וצורות מפותלות עם הגיאומטריה הנוקשה של פסיפסי האבן והטראצו דמויי ג’ינגהם. אריחי הפסיפס, המונחים בעבודת יד על ידי בעלי מלאכה מקומיים, מכסים את הרצפה, הקירות והריהוט המובנה ויוצרים שטיח גיאומטרי תלת מימדי שבו צורות מתפתלות מגיחות בעדינות.

צילום: Niveditaa Gupta.