המבנה הטמפלרי שבמושב במרכז הארץ, ידע גלגולים רבים ב-100 שנותיו. המעצבת צביה קזיוף התבקשה להתייחס בעיצוב המחודש למבנה התחתון שעד כה שימש לרפת, לאורווה ושימושי משק שונים, לצורך הפיכתו למרכז מבקרים לחברת קוסמטיקה.

 

המבנה בשטח של 320 מ”ר, מורכב משתי קומות, שהעליונה בהן משמשת לדירת מגורים בת 4 חדרים. בעלי החברה, שמתגוררים בדירה בקומה העליונה, ראו לנגד עיניהם את חלון הראווה של החברה ומרכז המבקרים שיוקמו בקומת הקרקע ולצורך המשימה בחרו במעצבת צביה קזיוף.

 

 

 

מהמחקר שביצעה המעצבת כהכנה לשיפוץ, עלה כי המבנה שימש כרפת עד 1949 לערך, בעיקר לצורך ייצור חלב. המבנה היה חלק מהמשק החקלאי כפי שהיה נהוג באותה תקופה במושבות הטמפלריות; הייעוד בחזית היה למגורים והמבנים אחריהם היו מבני משק אשר שימשו לגידול בעלי חיים, ובחצר גידלו ירקות ופירות לשימוש המשק. המגרש עליו פועל המבנה היה בשטח של 10 דונם.

 

האדריכל סעדיה מנדל ז”ל הנחה לפני 30 שנה את שיקום המבנה ואילו האדריכל גיורא סולר סייע בשלב הנוכחי. הגינה תוכננה על ידי מעצב הנוי חיים כהן.
“הבנתי מייד את הפוטנציאל העצום”, אומרת המעצבת קזיוף, “הבקשה היתה להפוך משהו ששימש רפת, למבנה שיהיה כמעין ארמון ייצוגי בו ניתן להחשף למוצרי קוסמטיקה. העבודה הצריכה מחקר של תקופה מיוחדת. עבודות החידוש של המבנה והפיכתו למרכז התצוגה של החברה, בוצעו במשך יותר משלוש שנים של עבודה עם הפסקות שאנשי השימור נאלצו לבצע במהלך תקופת הקורונה.

 

 

“הדבר הראשון שתופס את העין במתחם, הוא הגינה המיוחדת בחזית, שאותה יצרנו בתהליך של סיעור מוחות. היה לנו חשוב שהיא תשמור על האופי המיוחד של המקום, שתראה כאילו היא חלק מהשלם. בשלב בו קיבלתי את העבודה, הסתיימה עבודת שימור המעטפת המבנית ולמעשה ראינו בשטח את הקירות החיצוניים של המבנה. הם הכתיבו את כל תנאי התכנון כפי שהיינו מחוייבים אליו בשל היותו מבנה טמפלרי בעל מאפיינים ייחודיים” מסבירה קזיוף.
פריטי הסטיילינג שבגינה, כולל ספסלי הישיבה נבנו עבור הגן והפסל הגיע מגרמניה, על מנת לייצר גינת אירוח מרשימה, יוקרתית , אבל לא מצועצעת מדי. המתכננים רצו שהיא תהיה מחוברת למציאות. הספסלים תוכננו בשיטתCUSTOM MADE ונוסף שפע רב של צמחיה וצמחיית מים רלוונטית למקום. במרכז הגינה ממוקמת בריכת דגי נוי עם מזרקה בסגנון אירופאי תיאטרלי.

 

 

 

“למעשה התבקשתי להתייחס לקומה הראשונה בלבד של המבנה”, מסבירה קזיוף, “עיקר העבודה היתה בתחום השימור. לאורך התהליך התוודעתי לחוקים ולוויתורים שקיימים על מנת להישאר נאמנים למקור. היה פה אתגר עיצובי ותכנוני לאמץ לתוך העיצוב את עמודי הברזל , קורות הפלדה החשופות וכבלי החשמל שהושחלו לתעלות הנחושת. כל המערכות עברו הסוואה כזו או אחרת, על מנת ליצור מראה אסתטי של המערכות והבינוי הקיים.

 

להרצאות במרכז המבקרים מגיעים קבוצות של קוסמטיקאיות מכל העולם ובעלי מתחמי ספא. האולם המרכזי משמש לתצוגת פונקציות שונות עבור מעבדות הקוסמטיקה של החברה. המוצרים מאופיינים בצבע צהוב או מוזהב, ונוכחותם בולטת לעין בעיצוב שמשדר יוקרה וייחודיות. העיצובים משתלבים בצבע של רגלי השולחנות והכיסאות שסביבם. אפקט נוסף שמבליט אותם, הוא תאורה נוכחת מגופי התאורה המאירים עליהם מהתקרה ומהקירות סביב. הניגוד שבין המוצרים לבין קירות האבן המונוכרומטיים מייצר בולטות של הפריטים.

 

 

הקומה התחתונה מורכבת מחמישה חללים. סלון מבקרים, מטבח ,חדר מנכ”ל, חדר סמנכ”ל וחדר הישיבות שיכול לשנות את גודלו באמצעות הזזת דלתות אקורדיון מזכוכית שנפתחות לצד עבור מפגשי צוות.
הרהיטים שנבחרו עבור אולם התצוגה הם בעלי מראה עכשווי שנועד להשתלב בעיצוב מבלי לבלוט. במרכז החדר שולחן אבן וסביבו כסאות בעלי רגליים מוזהבות דקות המשדרות יוקרה מאופקת.

 

 

 

במסגרת התכנון המחודש, הקירות נבנו כך שהם יהיו בעובי הקיים של קירות המעטפת. אלה הם חוקי השימור. בתוך המבנה ניתן היה להוסיף קירות בעוביים שונים. בצד של המטבח הוסיפו קירות באופן מינורי בכדי להפריד בין המטבח לשירותי אורחים ולמשרד של המנכ”לים.
לפני שביצעו את התכנון הפנימי, בוצע השלב בו חוקי השימור קבעו את המסגרת. בתוך המבנה, במטבח, נבנה אי אותו חיפו באבן. לציפוי האי נבחרה אבו שיש בה גידים של חלודה. האבן המקורית הכילה מינרלים שצבעו אותה בערוצים אדומים האפקט שממשיך גם בעמודים והקורות בכל המבנה.

 

 

האבן החשופה של המבנה המקורי השתלבה כאילו נוצרה בתכנון החדש. העיצוב נשמר בצורתו המקורית מבלי להתייחס לטרנדים חולפים. כיאה לפרויקט לשימור, נעשו בחירות קפדניות ושימוש בחומרים טבעיים בעלי אסתטיקה נוכחת כמו אבן, עץ, פליז, ברזל, נחושת ורצפת שיש יוקרתית. בפרויקט שולבו אין ספור טכנולוגיות מגוונות בכדי למצוא פתרונות פונקציונליים ואסתטיים המתאימים עצמם למבנה הקיים ולאתגרים שטמן בחובו.
חדר המנכ”ל ממוקם כך שניתן להתבונן ממנו ולחלוש במבט על כל המרחב שסביב. צוות התכנון יצר בתכנון האולם שפע של אופציות עבור הצבת מגוון פינות ישיבה ואירוח בסגנונות שונים. הבחירה היתה בפריטים מסגנונות קלאסיים. העיצוב היה צריך להתחבר לסגנון המיוחד של המקום ולמוצרי הקוסמטיקה עצמם.

 

 

 

הבחירה היתה בכורסאות בד שתהיינה נעימות לעין. פריטים אלגנטיים, כאלה שלא יתחרו בעיצוב של המבנה. שמראה האבן של הקירות ייראה מובן מאליו ושהחלונות ישתלבו. היות ולמבנה ולקירותיו יש נוכחות חזקה, הרצון היה לא להתחרות עמו אלא להשתלב בתוכו.
הפתחים ששימשו את הדלתות הפנימיות של החלל המרכזי היו שונים בגובהם העליון והתחתון, אולם חוקי השימור לא אפשרו את הריסת הפתחים לצורך בנייה מחדש ויצירת מפתח בגודל דומה. לכן נוצרו בעבורן יציקות גבס ובטון שנועדו ליצור תחושה של סימטריה בין שתי הכניסות לחדרים ולדייק את הגבהים של צד אחד במקביל לצד השני.

 

 

 

בתכנון הנגרות שולבו חומרים שונים ופתרונות תאורה היוצרים תצוגה ייחודית ונעימה בחלל המשותף. אל מוצרי הקוסמטיקה של החברה אפשר להחשף כשהם מוצגים לקהל במדפים או על גבי פודיומים ניידים עם תאורת לד.
בחירת הריהוט נעשתה בהתאמה מיוחדת לעיצוב המיוחד ולרוח התקופה. הריהוט הוזמן בייבוא אישי היישר מהחנויות המובילות באיטליה. נבחר מגוון של פריטים ייחודיים המשרתים ומדייקים את הקונספט ששמר על הקיים והתמזג בעיצוב הכללי בלי להתחרות בו.

 

 

הנכס במקור: מבנה בן 100 שנה מתקופת הטמפלרים
הייעוד: חלל תצוגה לחברת קוסמטיקה
מיקום: מושב במרכז
גודל המגרש: 10 דונם
מ”ר בנוי: 320 מ”ר
תכנון ועיצוב: צביה קזיוף

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית עיצוב פנים
+כתבות מומלצות
ענקי הנייר של Jean jullien קוראים ספרים בתוך החנות בפריז
עיצוב פנים
ענקי הנייר של Jean jullien קוראים ספרים בתוך החנות בפריז
הפסלים המאוירים השובבים של האמן מעטרים גם את בית הקפה בתוך חנות הכלבו וממלאים
הקמת מרכזי עיצוב ומתחמי אמנויות
עיצוב פנים
הקמת מרכזי עיצוב ומתחמי אמנויות
  חברת מתחמי עיצוב (מקבוצת אוריין יזמים), הקימה לאורך כ-45 שנה, מפעלי אדריכלות ועיצוב
אני מאמינה בעיצוב הוליסטי / קרן ניב טולדנו
עיצוב פנים
אני מאמינה בעיצוב הוליסטי / קרן ניב טולדנו
  שפת העיצוב שלה חפה מפשרות. בפרויקטים שלה אין שחקנים ראשיים ושחקני משנה- המרחב

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*