עיצוב בניין לאומנויות בכפר שמעון לאוטיסטים, שעשתה המעצבת דליה שילוני, זימן הצצה לעולם מרתק, בו היצירה מקבלת אופי מופלא ואחר מעולם האומנות והגלריות המוכר. הנכם נחשפים לציורים שבמבט ראשון נתפסים כבעלי אופי ילדותי, נאיבי, המאופיין בספונטניות ובצבעוניות עזה, אלא שמבט נוסף יגלה לכם סגנונות אישיים: הבדלי סגנון בין האמנים, המשקפים את תחומי העניין העיקריים והאישיים של כל אחד ואחת מהם.

 

אמנותם של אנשים אוטיסטים היא אותנטית ומשוחררת מכבלים אופנתיים, מהגיון או אינטרס מסחרי או אחר. זוהי שפה ויזואלית, המתווכת בין הפנים לחוץ והיא תמיד בחירה חופשית וביטוי אישי ברגע מסוים.

 

 

"כשקבלתי לעצב את בניין האומנויות והמלאכות, הצטרפתי למנהל הכפר מר אילן בלום, איש חינוך מעורר השראה ולצוות העובדים המופלא, המתבוננים בצניעות ולומדים להכיר ביתר שאת את נפש האדם, דווקא פה, במקום הזה: נדמה שהמפגש הוא הדדי", אומרת שילוני, המתמחה בעיצוב מקומות מרפא ודיור מוגן. "מצאתי לנכון לאפשר למרחב, לשקף את עולמם הפנימי של התושבים בכפר", היא מוסיפה "המתגלה בציורים צבעוניים עמוסי פרטים שהוגדלו לכדי קיר מלא ובעבודות קרמיקה, המשלבות ראשי חיות ענקיים וצבעוניים (עבודות שהזכירו לי אסוציאטיבית את עבודותיו של האמן הספרדי חיימה חיון, שכמובן מעולם לא נחשפו לאנשי הכפר) לעבור דרך המרחב שלהם, המעניין ומאיר מקומות נעלמים מפנינו – זוהי תנועה הדדית. הרגשתי יותר כאוצרת אומנות כשהרקע העיצובי שהבאתי נלווה ליצירות המככבות ונטמע בו".

 

 

הריהוט בסדנאות עוצב בעץ ליבנה, בהיר עם גימור לכה על בסיס מים, בעבודה על ועם חומרים טבעיים זורמת אינפורמציה חושית אינסופית, שכן החומר הטבעי (בניגוד לפלסטיק) נשאר תמיד בלתי אחיד.
על הרצון והצורך לביטוי עצמי הקיים בכל אדם ואדם, ללא קשר ליכולותיו, ניתן ללמוד מהציירת האוטיסטית ג'סיקה פארק המוכרת בעולם. לדבריה "הציור יכול להיות נעים ומשחרר עבור אנשים שרוצים להביע את עצמם…והציורים עשויים לעזור לאחרים להתבונן לעולמם של האוטיסטים ולהבינם מעט".

*  מעצבת הפנים דליה שילוני מומחית לתכנון ועיצוב מבני רפואה ומרפא וכן דיור מוגן.
*  השיפוץ, ההצטיידות והריהוט של המרכז לאומנויות ומלאכות בכפר שמעון – התאפשרו הודות לסיוע הנדיב של הקרן לפיתוח שירותי נכים מטעם המוסד לביטוח לאומי.