העיר התחתית של חיפה, היוותה בעברה מרכז מסחרי ועסקי שוקק ותוסס, כבר בימי התקופה העותומנית והמנדט הבריטי. לי כילדה חיפאית בשנות ה-90, הוא זכור בעיקר כאזור שומם, מוזנח ומאובק. כיום, צעירי העיר גילו מחדש את העיר התחתית ואת חיי הלילה שלה, התאהבו בקסם העולם הישן והתעשייתי שלה, בתחושת הרב-תרבותיות והקהילתיות, אבל יותר מהכל, בייחודיות ובאלטרנטיבה שהיא היוותה למיינסטרים הכרמליסטי. בשנים האחרונות האזור זוכה לעדנה. מקומות חדשים נפתחים תדירות, עם תנועה ערה של אנשים ביום ובלילה, שחריגה באופן יחסי לחיפה המנומנמת.

 

זכיתי לעצב כמה ממקומות הבילוי המיוחדים "והשווים" בעיר התחתית, שממשיכים לבטא את אותה אלטרנטיבה, בשילוב עם אותו קסם תעשייתי-מסחרי של פעם.
המטרה שאני מנסה להשיג בעיצוב כל חלל היא תחושת ייחודיות, שכל מקום יספר את הסיפור שלו, שמייחד אותו ועושה אותו למה שהוא. כשאני מעצבת חלל שעתיד להפוך למסעדה או לבר, חשוב לי לבנות ולחדד את הקונספט של המקום ביחד עם הבעלים, כבר ממש בהתחלה: מה מייחד את האוכל שאתה עושה? איזו אווירה היית רוצה שתהיה במסעדה? האם עיקר הפעילות מכוונת ליום או ללילה? האם מוזיקה תהיה מורגשת באירוח, ואם כן, איזה סוג? זה הבסיס עליו נבנה הקונספט העיצובי, שהוא חלק מהפאזל הכולל של חווית האירוח, ביחד עם האוכל, האווירה, המוזיקה ויחסי הגומלין עם האנשים שבתוך החלל וגם מחוץ לו, ברחוב.

 

 

במסעדות בוטיק, כאלה שלבעלים יש תפקיד מפתח באירוח ובהכנת האוכל, יש רפרנס אנושי לקונספט, דמות שהאופי שלה מכתיב במידה מסוימת את החוויה. כך לדוגמא הסושי בר ROKU, שעיצבתי ברחוב הנמל 10, בעיר התחתית בחיפה, מתוכנן ומעוצב בהשראת מהות הסושי שקובי שינאן, בעלי המקום מכין. הוא טהרני, שומר על אותנטיות יפנית בקנאות, שם בקדמת הבמה את חומרי הגלם המובחרים שבם הוא משתמש ומטפל בהם באלגנטיות וביד אומן. התפריט של הרוקו לא מנסה להתחנף למיינסטרים, יש בו רק סושי שלא מנסה להתאים עצמו לחיך המקומי. אין אצלו טיגונים ושמנת, אלא סושי אמיתי יפני, ששמור רק למביני עניין או לאלה שרוצים ללמוד. יש בו משהו בועט, כמעט חצוף.

 

 

 

 

כך עיצוב המקום צריך לשדר את אותו הוייב ולבטא את הדואליות הזו: מצד אחד משהו לא מתחנף, קשוח, בועט in your face. ומצד שני, משהו שמבטא במידה מסוימת את המהות של התרבות והאסתטיקה היפנית. את הדיוק, המינימליזם והסדר שבו. הגדרתי לעצמי מהם הסממנים הסטנדרטיים של עיצוב אורינטאלי בתרבות המערבית (למשל, צבע אדום ועץ בגוון כהה) וברחתי מהם, במידה מסוימת עשיתי "דווקא" בדיוק את ההפך. התחלתי בגיבוש פלטת גוונים וחומרים מינימליסטית: שחור-לבן ועץ אלון טבעי. אך שיחקתי איתה כך שתבטא את הדואליות הזו שבעיצוב. אומנם רק שחור לבן אבל מבוטאים בציורי קיר מפורטים, שנצבעו ישירות על הקירות על ידי 4 אומניות שונות.

 

 

בניגוד לעומס הויזואלי של הקירות, הבר גדול רחב ומנימליסטי, שתופס את מרבית חלל האירוח, עשוי כולו עץ אלון טבעי ובהיר ובמרכזו, מול דלת הכניסה מוקם מקרר הסושי ובו הדגה הטרייה והאיכותית. מסביב לבר אלמנטים שנותנים תחושה של דיוק וסדר – גופי תאורה, מתלי תיקים וכלי אוכל, המסודרים בקצב קבוע. רק תא השירותים קיבל נגיעת צבע ורוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

באותו רחוב הנמל, בעיר התחתית של חיפה, במרחק הליכה קצרה מהרוקו, נפתחה לאחרונה פיצרייה חדשה. החלל, ששטחו 72 מ"ר וגובהו 6 מ', חולק ל-2, חלל אירוח בו התקרה בגובה המלא וחלל תפעול ושירות המתפרס על שני מפלסים. בקומת הגלריה מוקמו מחסן ומטבח ההכנות ובקומה התחתונה אזור שטיפת הכלים ותא שירותי הנכים.

 

 

 

 

חלל האירוח עם התקרה הגבוהה תוכנן ועוצב כולו סביב נקודת המוקד של הפיצרייה, טאבון פיצה בגוון ברונזה, יובא מנאפולי. הטאבון מוקם בחלל המטבח הפתוח, בו מורכבות ונאפות הפיצות לעיני הלקוח. המטבח הפתוח נתחם באמצעות בר ישיבה גבוה ומסביב לו ישיבה נמוכה. בכדי שיראו את המתרחש בפיצרייה מרחוב הנמל השוקק, ובכדי להדגיש את גובה המבנה, קירות המעטפת נפתחו למקסימום האפשרי, ומוסגרו בחלונות ודלתות ברזל שחור.

 

 

 

 

 

 

זוהי פיצריה fine dining, בה רק פיצה בתפריט, פיצה נאפוליטנית אותנטית מינימליסטית עם מרכיבים טריים ומשובחים. בחרתי להדגיש את אלמנט ה- fine dining דווקא עם ניגודיות של פאר ונגיעות ראסטיק. העמודים וקורות הבטון של המבנה קולפו מהטיח שכיסה אותם וביחד עם קורת ברזל בגוון טבעי שממנה נתלו מאווררי תקרה וגופי התאורה, מהווים את האלמנט המחוספס של החלל, אך כל סביבתו משדרת ניקיון ויוקרה. בחרנו לשלב עם טאבון הברונזה גוון כחול עמוק, המדגיש אותו. המשכנו את הגוון הזהוב בגופי התאורה ובפרזולים והשלמנו את המראה בחיפוי קיר מבריק, במשטחי אבן קיסר בוהקים, ובחיפוי עץ אלון טבעי על בסיס הבר וקיר מבואת השירותים.
על אחד הקירות שבחלל האירוח הזמנתי שוב את אחת האומניות שצירו גם על קירות הרוקו, קלייר וייסברג, וביקשתי שתצייר נוף שמשלב את העיר התחתית ונאפולי.

מעצבת הפנים דנה ברוזה, היא בעלת הסטודיו danka design, לתכנון ולעיצוב פנים פרטי ומסחרי.

ROKU סושי בר
נגרות: גלובל פרויקטים Global Projects
ציורי קיר: קלייר וייסברג, לינג'ה, מרים וידאן, בל ברילובסקי
מיתוג: סטודיו דותן-לידז'י
אקוסטיקה: ראלף הובר
מקררים: קיטשן ליין
מיזוג אויר: דוד ביטון
סאונד: סטריאו שופ
תאורה: צחר תאורה
ריהוט: wishlist, פיק אפ

Neopolitan פצריה נאופוליטנית:
קבלן ונגרות: גלובל פרויקטים Global Projects
קונסטרוקטור: ניסים אלקבץ
מסגרות: לביא לוסקי
ציור קיר: קלייר וייסברג
מיתוג: יובל קובי
מקררים ונירוסטה: אלגמיש – מערכות מתקדמות למטבח
מיזוג אויר: ד"ר קור
משטחי אבן קיסר: שיש א. אביב בע"מ
סאונד: סטריאו שופ
כסאות: מרכז הכסאות
תאורה ומאווררים: אורות הצפון
מראה: wishlist
פרזולים: האחים יונס
שידת כיור: מפעם

צלם: איתי בנית