תכנון סביבת עבודה, משרדית ולימודית כאחד, דורש חשיבה מקיפה ויסודית באשר לצרכים ולפונקציות שהוא צריך למלא. בחינת הערכים החברתיים, התרבותיים, תפיסות העולם לרבות התפיסות החינוכיות, הם אלו שיגדירו את המתווה לתכנון סביבת עבודה מדויקת לקהל המשתמשים. או במילים אחרות, אופן תכנונו של המרחב הפיזי, יגדיר את דפוסי העבודה ואופן התנהגות של המשתמש בו.

 

סביבות עבודה ולמידה אז וכיום
סביבות העבודה של העבר, היו כאלה המוגדרות לשטחים סגורים ומצומצמים, בין אם היו אלו כיתות או משרדים, הנשלטים באמצעות מערכת פיקוח מבנית וניהולית כאחד: מסדרון צר וארוך, המשמש למעבר המוביל את המשתמשים לחדרים/שטחי העבודה באופן מבוקר ועל פי לוח זמנים קבוע ומגדיר באותה העת את איסור השיטוט הסתמי, או כיתות לימוד סדורות המכוונות ללמידה פרונטלית. לעומת זאת כיום, סביבות העבודה דינמיות, ורסטליות, מטשטשות את הגבול בין שטחי הפנים לחוץ, בין השטחים הפרטיים לשטחים הציבוריים. סביבת עבודה המתייחסת לקהל המשתמשים כקהל אקטיבי, סקרן האחראי על פעולותיו. סביבת עבודה המאפשרת ותומכת בהבניית הידע על ידי קהל המשתמשים לשם פיתרון בין אם לימודי או עסקי. שאגב, בהחלט היא משקפת את ערכי התרבות הנוכחית שלנו כיום. ערכים כמו גלובליות, פרסונליות וקהילתיות, שיתופיות, מציאות משתנה, הם רק עוד חלק מתוך רשימת מונחי מפתח הנגזרים מהתרבות שלנו ומגדירים את המתווה החדש של סביבות העבודה.
התבוננות בסביבות עבודה עכשוויות מעידות על הגדרה מחדש וניסוח השטחים הציבוריים כשטחים מרווחים, המייצרים פעילות ומזמנים התכנסויות כאלו ואחרות. בין אם זאת כיתת לימוד או משרד לבין המרחב הציבורי, הגבול בין השטחים הפרטיים הולך ומיטשטש וכיום המרחב הציבורי מהווה המשך טבעי להתרחשות במרחבים הפרטיים, הן מבחינה עיצובית והן מבחינה רעיונית.

תכנון עכשווי במשרדים ומכללה בישראל
בפרויקט המשרדים בחדרה, החולש על 700 מ"ר– חללים משותפים להשכרה על בסיס חודשי/יומי, השטחים הציבוריים מהווים חלק נכבד ומשמעותי בתפיסת החלל, כמייצרים מרחב הזדמנויות, פעילויות ונט וורקינג מחוץ לכתלי המשרדים. המסדרון הצר הורחב לטובת שני מרחבים עיקריים: אי של פעילות המכיל מיטות רביצה, דלפק עבודה, משטח מיני גולף ונדנדות ומרחב להתכנסויות של בודדים או קבוצות באזורי ישיבה שונים.

 

 

 

 

 

במכללת דוד ילין, ביקשו לעצב כיתה המותאמת לפדגוגיה חדשנית, מושתתת טכנולוגיה. לשם כך אוגדו שתי כיתות לימוד לכדי מרחב אחד גדול, המאגד בתוכו פונקציות שונות ומאפשר בראש ובראשונה הדינמיות והתנועה במרחב. הקונספט העיצובי נולד מהמוטו הרעיוני – מרחב עבודה ולמידה לסטודנטים, המאפשר ורסטיליות, והשתנות החלל לצד התאמה לסגנונות למידה שונים, ומתן אפשרויות מגוונות ומוקדים שונים להבניית הידע בהתייחס לפדגוגיה החדשנית, בין אם זה חדר עריכה והקלטה לצד פינות עבודה המאפשרות חיבור טכנולוגי רחב. שולחנות עבודה מודולריים המאפשרים התכנסויות בצורות שונות, או פינות ישיבה המאפשרות שהייה פחות פורמלית לשיח ודיון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אחרי מגפת הקורונה
בעקבות מגפת הקורונה, מומחים צופים כעת שינויים ותהפוכות שיחולו על החברה שלנו. קשה לצפות את כל השינויים הגלובליים והטווח הרחוק. אפשר להתייחס לסביבות העבודה ולומר, שאם עד כה דיברנו על טשטוש הגבולות בין השטחים הציבוריים לשטחים הפרטיים, אנו עדים להרחבתו של ערך זה. בימים אלו, שבהם הכמיהה והגעגוע לשטחי הטבע הולכים וגברים, מתחזקת חשיבותם כחלק בלתי נפרד משכלול סביבת העבודה. ערך נוסף שעומד על הפרק הוא ורסיטיליות המבנה. התקופה הנוכחית, הגדירה מחדש את מרחב העבודה שלנו, מרחב המחיה. המבנה הביתי נאלץ לגמישות ושינויים, מתוך התאמה לצרכים החדשים שנכפו עלינו. גמישותו של מבנה והרסיטיליות שלו ילכו ויתהדקו ויהוו ציר מרכזי בתכנונו של מבנה והתאמתו לצרכים משתנים, קהלים שונים, זמנים שונים.

עידית אבו היא מעצבת פנים המתמחה בעיצוב מרחבי למידה.

משרדים ושטחים להשכרה, חדרה
צילום: דקל אבו, צלם עד קצה הדמיון
תאורה: רזיאל עיצוב תאורה raziel

כיתות לימוד, מכללת דוד ילין
צילום: Joel Alioua Photography יואל אליווה
נגרות אמן: סולוביי – עבודות עץ בהתאמה אישית