במקור, הדיירים ביקשו לבנות שני בתים נפרדים על מגרש גדול, בית בסגנון קלאסי להורים ומינימליסטי לילדם הבוגר. עם זאת, עקב מגבלות קרקע והסיכון לחוסר הרמוניה חזותית בין שני סגנונות מנוגדים, הציעו האדריכלים מבנה יחיד ומאוחד עם פונקציות פנימיות נפרדות. פתרון זה הביא גם אלגנטיות וגם פרקטיות, תוך שילוב שני סגנונות חיים תחת קורת גג אחת תוך שמירה על אזורים פרטיים נפרדים.
השפה האדריכלית של הבית מוגדרת על ידי מסגרות שקועות לבנות לאורך התקרה והקירות. שקעים אלה יוצרים צללים בולטים ועומק עדין, תוך הדגשת העיצוב המינימליסטי תוך הדהוד האלגנטיות הנצחית של האדריכלות הקלאסית. במהלך היום, אור טבעי מגיב עם הגיאומטריה, ומשנה את הגובה לאורך השעות. בלילה, תאורת פסים נסתרת מוסיפה זוהר עתידני – אידיאלי למפגשים ערביים בגינה הסמוכה.
הבניין נמתח ממזרח למערב, תוך אופטימיזציה של האוורור הטבעי וממזערת את צריכת החום. החזית המזרחית, הפונה לרחוב, היא קיר מוצק – המציג מראה מונוליטי, דמוי מוזיאון. לעומת זאת, הצד המערבי נפתח למדשאה שופעת ובלתי ניתנת לפיתוח, המשמשת כעת כחצר הקדמית המזמינה של הבית.

אדריכל: WARarchitect
מיקום: תאילנד, בנגקוק
שנה: 2022
שטח: 650 מ"ר
צילום: Rungkit Charoenwat