הבית, שנבנה בשנת 1941, היה במשך עשרות שנים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של משפחה אחת. סבה וסבתה של Nilda שכרו אותו בתחילת שנות הארבעים, ולאחר כמה שנים רכשו את הנכס. הסב, שהיה רופא הכפר, הפך חלק מהבית למרפאה — סידור שהיה מקובל באותה תקופה — ובקצה הגן בנה לעצמו ביתן קטן ומוגבה, מקום פרטי שבו יכול היה להתרחק מעט מהמולת המשפחה ולקרוא בשקט.
עם השנים השתנו החיים. לאחר פרישתו של הסב בסוף שנות השבעים עברה המשפחה ל־Valencia, והבית ב־Turís הפך לבית נופש. תיקונים קטנים נוספו כאן ושם בהתאם לצרכים המשתנים, אך בהדרגה הוא התרחק מהאופן שבו חיים בבית כיום.
עשרות שנים מאוחר יותר החליטה Nilda לחזור. הפעם לא לחופשות, אלא כדי להפוך את הבית לביתה העיקרי.

בין בית יומיומי לבית משפחתי

האתגר האדריכלי היה כפול: הבית החדש היה צריך להתאים לחיי היומיום של אדם אחד או שניים במשך רוב השנה, ובמקביל להמשיך ולתפקד כמקום מפגש עבור המשפחה המורחבת בחודשי הקיץ ובחגים. כך, במקום למחוק את העבר ולבנות מחדש, Jose Costa ARQ. בחרו לעבוד עם המבנה הקיים, לזהות את מה שראוי לשמר — ולתת לחלקים שזקוקים לשינוי חיים חדשים.
הבית המקורי היה מחולק לשני חלקים ברורים. החלק הפונה לרחוב, בעל חזית הלבנים, חלונות העץ וגג הרעפים, נשמר ברובו. כיום הוא משמש את בני המשפחה המתארחים וכולל חמישה חדרי שינה ושלושה חדרי רחצה. שער הכניסה והנגרות המקורית שוחזרו, ובמהלך העבודה נשמרו גם האריחים והריצוף המקוריים, שחלקם שולבו מחדש בבית.
לעומתו, האגף שפונה אל הגן עבר שינוי משמעותי יותר. מצבו הפיזי חייב התערבות עמוקה, ולכן הוחלפו הגגות וחלקים מהמבנה, והחזית נפתחה כדי ליצור קשר ישיר וחזק יותר עם הגן. כאן נמצאים כיום החללים המרכזיים של הבית: הסלון, פינת האוכל, המטבח וסוויטת ההורים.

גן שנכנס לתוך הבית

אחד המהלכים היפים בפרויקט הוא יצירת חצר חדשה מעל המטבח. כדי להכניס אור טבעי אל עומק התוכנית, נחתך פתח חדש בתקרה ונוצרה חצר פנימית, הסגורה בזכוכית. במקום להיות רק מקור לאור, היא הופכת למעין גינה בתוך הבית – אלמנט שמטשטש את הגבול בין פנים לחוץ ומכניס את הגן אל תוך חיי הבית. גם גרם המדרגות החדש מקבל תפקיד מרכזי. הוא אינו רק פתרון פונקציונלי המחבר בין שני חלקי הבית, אלא הופך לאלמנט אדריכלי שמייצר קשר חזותי בין החללים ומנהל דיאלוג עם החצר הפנימית. הפרויקט כולל גם בריכה קטנה, ששואבת את השראתה מאגני ההשקיה המסורתיים של האזור, סטודיו לציור, וכן את שיקומו של הביתן הישן שבקצה הגן — אותו מקום מפלט שבנה הסב לפני עשרות שנים.

לא לשחזר את העבר – להמשיך אותו

אולי הדבר המעניין ביותר ב־The Doctor’s House הוא שהשיפוץ אינו מנסה להחזיר את הבית לנקודה מסוימת בעבר. במקום לשחזר באופן נוסטלגי את הבית של 1941, האדריכלות מאפשרת לו להמשיך להשתנות. הלבנים, העץ, האריחים, הגן והביתן הישן מספרים את הסיפור הקודם של הבית. האור, הזכוכית, החצר החדשה, המטבח, הסטודיו והחללים הפתוחים מספרים את הסיפור של החיים הנוכחיים. בין שני הזמנים האלה נוצר בית שאינו מתכחש להיסטוריה שלו, אבל גם אינו כבול אליה. זהו בית שבו זיכרון משפחתי אינו רק משהו שמשמרים — אלא משהו שממשיכים לחיות בתוכו.

Project: The Doctor’s House
Studio: Jose Costa ARQ.
Author: Jose Costa
Design team: Ana Aguado, Belén de las Heras, Eduardo Schiebek
Location: Turís, Spain
Project year: 2021–2022
Completion: 2025
Gross floor area: 345 m²
Usable floor area: 291 m²
Plot size: 543 m²
Cost: €380,000
Photographer: Mariela Apollonio

jose costa portrait-mariela apollonio