זוג בגילאי ה-60, ביקשו לעבור מבית פרברי גדול, לבית עירוני קטן יותר בתל אביב, לאחר שילדיהם בגרו ועזבו את הבית ולא היה להם צורך בבית גדול הצורך תחזוקה רבה. עם זאת, הם ביקשו לשמר בביתם החדש, את תחושת הבית הפרטי שהייתה להם בביתם הקודם. האדריכליות של סטודיו ארכיטקטיקה, השכילו לשמר את איכויות הבית המקורי הקודם, יחד עם תכנון פנימי חדש ומתאים יותר לדיירים.

הבית המקורי מהווה בסיס טוב לתכנון המחודש, עם הרבה פתרונות חכמים לאוורור וכניסת אור טבעי

הבית המקורי מהווה בסיס טוב לתכנון המחודש, עם הרבה פתרונות חכמים לאוורור וכניסת אור טבעי

 

את הבית המקורי בו בחרו בני הזוג, תיכנן ובנה אדריכל בשנות ה-50, לו ולמשפחתו, על מגרש טורי קטן (סה”כ 150 מ”ר מגרש) בצפון הישן של תל אביב. האדריכליות של סטודיו ארכיטקטיקה, מיכל רייך-תותי ונעמי הנדלר, חשבו שהבית המקורי מהווה בסיס טוב לתכנון המחודש, עם הרבה פתרונות חכמים לאוורור וכניסת אור טבעי ואת כל אלה הן ביקשו לשמר. לעומת זאת את התכנון הפנימי הן יצרו מאפס, בהתאמה לצרכים של הלקוחות.

 

 

כל הנגרות בבית (נגרית קמור) נעשתה בהתאמה אישית, כדי למקסם את שטחי האכסון ולהתאימם לטעם הלקוחות באופן מושלם.

כל הנגרות (קמור נגרית בוטיק) בהתאמה אישית, למקסום שטחי האכסון ולהתאימם לטעם הלקוחות באופן מושלם.

 

 

על מנת להכניס כמה שיותר אור טבעי לבית דרך החזיתות הקדמית והאחורית, הן הרחיבו עד כמה שניתן את הפתחים ושיחזרו אותם לגודל המקורי. בפתחים הן השתמשו בפרופיל בלגי דק ומינימלי, שהתאים לטעם של הלקוחות. פרופילי הברזל הבלגי מאפשרים חלוקות מגוונות של פתחים ואופי מעט חמים וגם בזכות בחירת הצבע הלא סטנדרטי.

 

 

 

 

בקומת הכניסה נמצאים המטבח, פינת האוכל והסלון ב”אופן ספייס”, כמו גם שירותי אורחים ומדרגות. המדרגות המקוריות הבנויות הוחלפו במדרגות מסגרות קלות מברזל, במראה טבעי.
כל הנגרות בבית (נגרית קמור) נעשתה בהתאמה אישית, כדי למקסם את שטחי האכסון ולהתאימם לטעם הלקוחות באופן מושלם. הוחלט על שימוש באלון טבעי בשילוב עם עץ צבוע. הגוונים הירוקים וירקרקים הם מוטיב חוזר בכל הבית, החל מהטיח החיצוני, לנגרות, הפרופיל הבלגי ועוד. גם המסגרות בבית כולה נעשתה על ידי מסגריית אומן, לתת עטיפה מלאה לבית (מעקות, מדרגות, גדרות, פרגולות וכד’).
במטבח הקומפקטי נוצל כל סנטימטר והוא תופס חלק משמעותי מקומת המגורים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הסלון ופינת האוכל מינימליים, והחצר האחורית משלימה את הצורך בשטח לאירוח והיא תוכננה באופן גמיש כדי לאפשר סוגים שונים של שימושים.
החזית האחורית בין הפנים לחוץ נפתחה למקסימום ומאפשרת תחושה של המשכיות המרחב, למרות השטח הקטן (שטח כל קומת הקרקע כולה הוא סה”כ 55 מ”ר).
בקומה השנייה מצויים חדר עבודה/אורחים ויחידת מאסטר. הקומה מחולקת באופן מקורי לשני מפלסים – החלוקה הזאת אפשרה הכנסה של אור ואוויר נוספים, תוך שימוש בהפרשי הגבהים בין חצאי הקומה.
חדר המאסטר פתוח ואוורירי ובו חדר רחצה פתוח אל החדר.
על גג הבית פיתחו האדריכליות מרפסת נוספת, שמאפשרת ניצול מקסימלי של השמש והאוויר בשכונה הצפופה.

אדריכליות:
סטודיו ארכיטקטיקה, מיכל רייך-תותי ונעמי הנדלר
נגרות:
אלי קמור, קמור נגרית בוטיק
גופי תאורה: אולטרה תאורה Ultra lighting
מסגרות:
T-METAL
פרופילים בלגיים:
תובל מינימל
תכנון צמחיה וגינון:
גינון ואליה
קבלן מבצע:
“אבי-אור” יוסי בוקי
צילום:
טל ניסים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית בתים יפים
+כתבות מומלצות
בית המגורים הכי קטן בעולם
עיצוב פנים ישראלי
בית המגורים הכי קטן בעולם
  קצת צפוף – 10 מ”ר, עם מיטה, מטבחון, חדר רחצה זעיר, מעט שטח
וילה בהשראת המסורת ההודית העתיקה
עיצוב פנים ישראלי
וילה בהשראת המסורת ההודית העתיקה
  תכנון החללים נכפה על ידי החוקים הנוקשים של Vaastu שהיה צריך לדבוק בהם
המטבח הוא הציר המרכזי בפנטהאוז במודיעין
עיצוב פנים ישראלי
המטבח הוא הציר המרכזי בפנטהאוז במודיעין
  דברי המעצבת שירי הימן: המטבח הוא הציר המרכזי בבית, מאחר וכל בני המשפחה

2 תגובות

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*