הפרויקט מתאפיין בשפה אדריכלית מינימליסטית, שבה מסות בהירות, פתחים מדודים וחומריות טבעית יוצרים תחושה של בית שקט ומוגן. הקירות מעניקים למבנה נוכחות כמעט מונומנטלית, אך במקביל מייצרים מסגרות מדויקות לנוף ולאור. המתח בין אטימות לפתיחות עומד במרכז הבית: מבחוץ הוא נדמה כמעט מופנם, בעוד שבתוכו נפתחים חללים אל החצר והסביבה. האור חודר דרך פתחים גדולים ומדויקים, משתנה לאורך שעות היום ומעניק לחומרים הפשוטים עומק. זהו בית שמדגים כיצד אפשר ליצור אדריכלות בעלת אופי חזק דווקא באמצעות מעט מאוד אלמנטים. קיר, אור, צל, בטון ונוף – והמרחב מקבל זהות.

צילום Ricardo Oliveira Alves