הבית ממוקם בפרויקט ייחודי ברחוב המסילה בירושלים, אשר שווק מראש לקהילה אמריקאית של תושבי חוץ. למעשה, כל הדירות בבניין נרכשו על הקהילה האנגלו סקסית. לא במקרה גם שירותי התחזוקה בפרויקט הם חלק בלתי נפרד מהקונספט – חברת אחזקה דואגת להכין את הדירות לקראת הגעת בעלי הבית, כך שהם יכולים לנחות בישראל ולהיכנס ישירות לבית מסודר, מאוורר ומוכן לאירוח.
כדי לתת מענה לאורח החיים הייחודי של המשפחה, בחרה הילה ישראלביץ שאמונה על הפרוייקט, במהלך תכנוני יוצא דופן: איחוד בין דירת הפנטהאוז לדירה נוספת, שהפכו יחד לבית אחד רחב ידיים. אל שתי הקומות מצטרף גם גג פרטי, כך שנוצר בית המתפרש על פני שלושה מפלסים, המחוברים באמצעות שתי מערכות מדרגות – האחת מקשרת בין שתי הדירות, והשנייה מובילה אל קומת הגג.

"הבית הזה לא תוכנן סביב מטרים רבועים, אלא סביב המשפחה," מסבירה הילה ישראלביץ. "הלקוחות מגיעים לישראל והם כאן עם הילדים והנכדים. היה לנו חשוב שכל אחד ירגיש שיש לו את המקום הפרטי שלו, אבל שבסופו של דבר כולם יתכנסו יחד לחללי האירוח. מבחינתנו, היוקרה האמיתית היא היכולת לייצר בית שמצליח לאחד אנשים."
החלוקה בין המפלסים נולדה מתוך אותה תפיסה. הקומה שנוצרה מהדירה הנוספת מוקדשת בעיקר לאירוח הילדים והנכדים, וכוללת חדרי שינה וחלל משפחתי נוסף. קומת הפנטהאוז, לעומת זאת, הפכה למרכז החיים של הבית ובה מוקמו הסלון, המטבח, פינת האוכל, סוויטת ההורים וחדר העבודה. מעליה משתרע גג רחב ידיים שתוכנן כהמשך ישיר לחללי האירוח, עם סלון חוץ גדול, ג'קוזי, מיטות שיזוף, מטבחון, שירותים ופינות ישיבה – מקום שנועד לארח משפחה גדולה וליהנות מהנוף הירושלמי.

כבר עם הכניסה אל הקומה המרכזית נחשף חלל ציבורי פתוח, שבו המטבח, פינת האוכל והסלון מנהלים דיאלוג מתמשך זה עם זה. המטבח, שתוכנן עבור אורח חיים אמריקאי אך בהתאם לאורח החיים היהודי, כולל מערכות נפרדות לבשרי ולחלבי, לצד דלתות הזזה כפולות המאפשרות לסגור אותו בעת הצורך או לפתוח אותו לחלוטין אל חלל האירוח.
בין פינת האוכל לסלון תוכנן אחד האלמנטים המרשימים בבית – קמין ביו־אתנול המורכב משתי יחידות בעירה. הקמין יושב על במה מחופה באבן טאג' מאהל, ומעליו תכננה ישראלביץ' ספריית מתכת תלויה היוצרת מחיצה עדינה בין החללים. האלמנט מאפשר לראות דרכו, שומר על תחושת הפתיחות ומעניק לחלל מוקד עיצובי מרשים. הקמין פועל בטכנולוגיית ביו־אתנול, ללא צורך בארובה, עם בערה נקייה, ידידותית לסביבה, חימום עוצמתי והפעלה באמצעות שלט רחוק – שילוב מושלם בין חדשנות, נוחות ועיצוב.

את שפת החומרים בחרה ישראלביץ לבסס על אלגנטיות שקטה. רוב קירות הבית מחופים בעץ טבעי, כולל מסגרות החלונות, שיוצרות מעטפת חמימה ועוטפת. אבן טאג' מאהל חוזרת במספר מוקדים מרכזיים, והריהוט, שיובא כולו מאיטליה, משלים את הסיפור עם קווים נקיים, פרופורציות נדיבות ופלטת צבעים מונוכרומטית הנעה בין גוני עץ, חום, חול ואבן.
"כשעובדים עם חומרים טבעיים, לא צריך הרבה צבע," אומרת ישראלביץ. "העץ, האבן והאור הטבעי יוצרים את העומק. רצינו שהבית יהיה על-זמני, כזה שלא ירגיש טרנדי גם בעוד עשר או עשרים שנה."

אחד הרגעים האדריכליים המרשימים בבית הוא גרם המדרגות המחבר בין המפלסים. מדרגות הברזל הדקות, בגוון בהיר, מטפסות לאורך קיר דרמטי המחופה בקליפת אבן טבעית, המלווה את הבית מהקומה התחתונה ועד לעלייה אל הגג. מעקות הכבלים שומרים על תחושת קלילות ושקיפות ומאפשרים לחומריות של הקיר להישאר במרכז הבמה.
גם יחידת ההורים תוכננה כסוויטה לכל דבר. הכניסה אליה נעשית דרך חדר ארונות רחב, המוביל אל חדר השינה ואל חדר הרחצה, וכך נוצרת חוויית מגורים אינטימית המזכירה מלון בוטיק.

במקומות שבהם לא שולבו חיפויי עץ בחרה ישראלביץ להשתמש בטפטים עשירים, המעניקים עומק מבלי להעמיס על החלל. ההפתעה הגדולה ביותר מסתתרת דווקא בשירותי האורחים: דלת נסתרת בתוך קיר נגרות ארוך מובילה לחלל קטן ומפתיע, המחופה באבן בגווני ירוק וטורקיז – ניגוד מרענן לפלטת הצבעים המאופקת של שאר הבית.
אתגר נוסף היה מבנה הבניין, הבנוי בצורת H. כדי למקסם את תחושת הפרטיות והאור הטבעי, בחרו בישראלביץ אדריכלים להפנות את מרכז החיים אל המרפסת הגדולה, שהפכה למקור האור המשמעותי ביותר של הבית, בעוד שהפתחים הצדדיים טופלו באופן שמרכך את המבט אל הדירות הסמוכות.

אחד האלמנטים המרשימים בבית – קמין ביו־אתנול מבית אורטל קמינים, המורכב משתי יחידות בעירה

אם יש חלל שמזקק את רוח הבית, זהו הגג. במקום עוד מרפסת המשמשת לצפייה בנוף, יצרה ישראלביץ סלון חוץ של ממש – עם פינות ישיבה נדיבות, ג'קוזי, מיטות שיזוף, מטבחון ושירותים – כך שהאירוח אינו נעצר בדלת היציאה אל המרפסת, אלא ממשיך אל מרחב פתוח שנועד לבלות בו שעות ארוכות. זהו חלל שממחיש את הרעיון שהוביל את הפרויקט כולו: בית שנבנה סביב מפגש, משפחה וחוויית אירוח.
בסופו של דבר, הפרויקט הזה מספר סיפור גדול יותר מדירת יוקרה בירושלים. הוא משקף את השינוי שעוברים כיום פרויקטים המיועדים לתושבי חוץ: לא עוד דירה שנשארת סגורה רוב ימות השנה, אלא בית שתוכנן סביב המפגש המשפחתי, סביב האירוח וסביב התחושה שתמיד יש לאן לחזור. במקרה הזה, היוקרה אינה מסתכמת בחומרי הגלם, בריהוט האיטלקי או בנוף הירושלמי – אלא ביכולת של הבית להפוך, בכל ביקור מחדש, למרכז החיים של המשפחה כולה.

ישראלביץ' אדריכלים: דן והילה ישראלביץ'
קמין: אורטל קמינים
צילום: עודד סמדר