בפרויקט הירקון 70, אחד הבניינים האייקוניים של תל אביב, היה ברור כבר מהרגע הראשון שלא מדובר בעוד פרויקט מגורים, אלא ביצירה רב-שכבתית המחברת בין אדריכלות, היסטוריה, תרבות ועיצוב עכשווי.
בניין הירקון 70 שתוכנן בשנת 1934 על ידי האדריכל זאב רכטר, מהווה חלק מהסיפור האדריכלי של העיר
המבנה, שתוכנן בשנת 1934 על ידי האדריכל זאב רכטר ומוגדר לשימור מחמיר, ניצב במרחק צעדים ספורים מחוף הים ומהווה חלק בלתי נפרד מהסיפור האדריכלי של העיר. בשיתוף פעולה הדוק עם מחלקת השימור של עיריית תל-אביב, עבר הבניין תהליך שימור ושחזור מקיף, שכלל שיקום מלא של החזיתות, שימור החללים הציבוריים וחדרי המדרגות, ותכנון מחדש של כל חללי המגורים.
מאחורי היוזמה עומדות קבוצות היזמות בליליוס נדל"ן ונובה סיטי, שבחרו להשקיע בשיקום המבנה ולהסב אותו למתחם של דירות אירוח ייחודיות – מודל עדכני של Flexible Living, המשלב בין מגורים, אירוח וחוויית עיצוב.
אריח בטון בעיצוב שפר אדריכלים CUSTOM MADE לפרויקט. ספק – נגה נגרות
בניין עם ביוגרפיה
עוד לפני שהחלה עבודת התכנון, נערך מחקר מעמיק על ההיסטוריה של הבניין ועל האנשים שעיצבו את דמותו לאורך השנים.
הבניין הוקם עבור משפחתו של בצלאל דבליצקי, מייסד מפעל השוקולד המיתולוגי צ.ד., ובהמשך התגוררו בו דמויות מפתח בתרבות ובחברה הישראלית, ביניהן מעצבת האופנה לולה בר, המשורר והיוצר מאיר אריאל, והמדינאי צבי סגל. בשנים האחרונות פעלה בקומות העליונות גם גלריית "החללית", שהפכה למוקד חברתי ותרבותי משמעותי בעיר. ההיסטוריה העשירה הזו הפכה לחומר הגלם המרכזי של הפרויקט.
שמונה דירות, שמונה סיפורים
במקום ליצור שפה עיצובית אחידה, התקבלה החלטה יוצאת דופן: לעצב כל אחת משמונה הדירות באופן שונה לחלוטין. כל דירה הפכה למחווה לאחת הדמויות או התקופות שנקשרו לבניין, עם שפה אדריכלית, חומריות, צבעוניות ופרטי נגרות ייחודיים משלה. מהבחירה בידיות ועד התאורה, מהריהוט ועד עבודות הנגרות – כל פרט תוכנן במיוחד עבור הדירה שבה הוא נמצא.
כך נוצר מסע עיצובי החוצה עשורים שלמים:
דירות 1–2 | מחווה לגלריית "החללית", בעיצוב עכשווי. דירה 1 – דירת הגלריה. דירה 2 – דירת האומן
דירות עכשוויות שתוכננו כחללי אירוח דינמיים להצגת אמנות מתחלפת של יוצרים מקומיים. העיצוב נקי, גמיש ומעניק במה ליצירה.
עיצוב עכשווי בעזרת חומרים בעלי מראה טבעי – עץ, אבן ובטון
תכנון נגרות של וילון החרוזים המודרני – מחיצה משחקית להפרדה בין החללים הציבוריים לפרטיים בדירה
דירות 3–4 | מחווה ללולה בר ולצבי סגל, בסגנון שנות ה-50. דירה 3 – דירת המעצבת. דירה 4 – דירת הדיפלומט
בהשראת שנות ה־50, עם פרשנות עכשווית לאלגנטיות של התקופה, צבעוניות מעודנת ופרטים המזכירים את תל אביב של ימי ראשית המדינה.
חלוקת החלל תוכננה אף היא בהשראת שנות ה 50, עם מחיצת הפרדה בין הסלון למטבח. המחיצה תוחמת כל אזור ומייצרת אווירה אינטימית, מבלי לחסום קשר עין בין אזורי הדירה
מחיצת עץ משולבת בד בתכנון נגרות – קריצה למגילת העצמאות
דירות 5–6 | מחווה לבצלאל דבליצקי, בסגנון שנות ה-30. דירה 5 – דירת היזם. דירה 6 – דירת איש השוקולד
מחווה ליזם המקורי של הבניין ולתקופת הזוהר של שנות ה־30. הדירות משלבות אלמנטים אר־דקו, חומריות עשירה ונגיעות המרמזות לעולם השוקולד ולתרבות האירוח של התקופה.
ציור הדיוקן של צ.ד. צוייר על-ידי אשתו השניה דבורה, עבר שיקום ונתלה בדירה שהוקדשה לצ.ד.
דירה 7 | הפנטהאוז של אדריכל אריה שרון בסגנון שנות ה-20
תוספת הקומה שנבנתה בשנות ה־60 תוכננה במקור כאטלייה של האדריכל אריה שרון. הדירה עוצבה כמחווה לרוח החדשנית שלו, תוך שילוב בין מודרניזם מוקדם לאסתטיקה על-זמנית.
אריה שרון התחנך בבית ספר הבאוהאוס שבדסאו במהלך שנות ה-20 והדירה עוצבה כמחווה לתקופה ולעקרונות האסכולה.
צבעים בסיסיים וצורות בסיסיות בעיצוב הפנים ובריהוט
שרטוטים אדריכליים מקוריים של בנק ישראל, בתכנון משרדו של שרון, שנמצאו במהלך השיפוץ מוסגרו והוחזרו לדירת המחווה לאריה שרון
בית השומר | מחווה למאיר אריאל
במבנה הנפרד שבמגרש, שבו התגורר בעבר מאיר אריאל, נוצרה יחידת מגורים עצמאית בשטח של כ-180 מ"ר, בהשראת שנות ה־80 – תקופה של חופש יצירתי, מוזיקה ותרבות ישראלית מתהווה.
שימור עד הפרט האחרון
האתגר לא הסתכם בעיצוב בלבד. העבודה בבניין לשימור מחמיר דרשה תשומת לב בלתי פוסקת וירידה לפרטים הקטנים ביותר. חזיתות המבנה שוחזרו בטיח קרצפוץ ייעודי המותאם לאקלים הימי, כל הפתחים המקוריים שוחזרו באמצעות חלונות עץ חדשים, ופיתוח החוץ תוכנן בתיאום מלא עם מחלקת השימור. אפילו אריחי הבטון התלת-ממדיים בחצר עוצבו במיוחד עבור הפרויקט.
התוצאה היא פרויקט שמצליח לעשות את מה שמעט מאוד מבנים היסטוריים מצליחים לעשות: לשמר את העבר בלי להפוך למוזיאון, ולהציע חוויית מגורים עכשווית בלי למחוק את הזיכרון המקומי.
הירקון 70 הוא בניין שמספר את סיפורה של תל-אביב דרך האדריכלים, האמנים, היזמים והדיירים שעברו בו לאורך כמעט מאה שנה – ומעניק להם חיים חדשים דרך העיצוב.
כמה אנקדוטות:
– הבניין היה אחד הראשונים ליישם טכנולוגיה חדשנית – חלונות הזזה. החלונות שוחזרו בשיפוץ הנוכחי בעץ עמיד במיוחד לתנאי מזג האוויר המקומי. הגוון אושר במיוחד לפרויקט.
– חדר המדרגות חוזק בשנת 1948 לצורך הגנה מפני הפצצות. נמצאו קירות כפולים וביניהם שרידי עיתונים ממאי 1948 עד אוגוסט 1948. בין העיתונים נמצאנה כרזה שקראה לדגל, ששוחזרה גם היא ונתלתה חזרה בקיר בו נמצאה במבואת הכניסה.
– לבניין הייה בניין תאום שתוכנן ע"י רכטר ונהרס בשנות ה-80.
משרד "שפר אדריכלים" הוקם בשנת 2006 ע"י אדריכלית מיכל שפר. לאחר שהשלימה את לימודיה בפוליטכניקו שבמילאנו, עבדה במשרד פוקסס שברומא (FUKSAS) והגיעה לישראל לטובת השלמת פרויקט מרכז פרס לשלום. המשרד עוסק בתכנון מבני ציבור, מגורים, אתרים לשימור ותכנון פנים.
שימור חזיתות, עיצוב פנים, תכנון נגרות והלבשה: שפר אדריכלים, אדריכלית מיכל שפר
אחראית פרויקט: אדריכלית מיכל רונקו
ייזום: קבוצת בליליוס ועמרי אוחנה – NOVACITY
מהנדס שימור: סייג מזרחי מהנדסים
בניה: מיכאלי כיוואן בניה ושימור בע"מ
תיק תיעוד מקדים: צ.שגב – ד.סוקולצקי אדריכלים
שילוט: סטודיו נטשה בוגוסלבסקי
תכנון תאורת חוץ – מבנה לשימור: שירי זיו עיצוב תאורה אדריכלית
פיקוח צמוד: איתי גורגני בע"מ
אוצרות: יערה גלאור
חומרי גמר: חזי בנק
חלונות שימור: נגה נגרות
אלומיניום: מוצרי השלושה
תאורה: קרני תכלת. דורי קמחי
מטבחים ונגרות: קניון העץ שבלול
ריהוט: טולמנס דוט
וילונות: סול וילונות
צילום: נמרוד לוי
