על התכנון הופקד האדריכל שאדי דאהר, בעל משרד CHEZ CHADI, שקיבל לידיו בית מדורג יוצא דופן. הכניסה לבית מתרחשת דווקא מהמפלס העליון, וממנו יורדים אל הקומות השונות. המפלס התחתון, כ־130 מ"ר של פנים ולצדו כחצי דונם של שטחי חוץ, הוא זה שנבחר להפוך למרחב האירוח והפנאי של המשפחה.
בעלי הבית, זוג הורים לארבעה ילדים – שני זוגות תאומים – מרבים לטייל בעולם ולהתארח במלונות בדובאי, תאילנד ומילאנו. אלא שבמקום לנסות להעתיק מלון כזה או אחר, דאהר ביקש להבין מה בעצם גורם לחופשה להרגיש אחרת מהבית.
"הם רצו מקום שיאפשר להם להתנתק מהבית בתוך הבית", הוא מספר. "אבל מבחינתי האתגר לא היה ליצור חיקוי של מלון. רציתי לייצר להם עולם אחר, כזה שמתאים למקום, לנוף ולאופן שבו הם מארחים וחיים".

נקודת המפנה בתכנון הגיעה דווקא מההרים המקיפים את הבית. דאהר הביט בנוף והחליט שבמקום להשאיר אותו מחוץ לחלונות, הוא יכניס את הגיאומטריה שלו אל תוך הפרויקט. כך נולדו אלמנטים פיסוליים גדולים המדמים את קווי המתאר של ההרים.
לצורך יצירתם תוכננו קונסטרוקציות ברזל שעליהן הורכב חומר גלי ועמיד, היוצר נפחים אורגניים ותלת־ממדיים. הנוף האמיתי והפרשנות האדריכלית שלו מתקיימים זה מול זה ומטשטשים את הגבול בין מה שנוצר על ידי הטבע לבין מה שתוכנן בידי אדם. אפילו ג'ירפה מיציקת ברזל שולבה בחלל ומכניסה לתוך האדריכלות המדויקת רגע בלתי צפוי ומשועשע.
"לא עניין אותי לתכנן עוד גינה יפה", אומר דאהר. "הנוף כאן כל כך משמעותי, שהיה לי ברור שהפרויקט צריך להגיב אליו. רציתי שמי שנמצא בחלל ירגיש שהוא נמצא בתוך סביבה שלמה ולא מול תפאורה".
אותה תפיסה הכתיבה גם את מערך האירוח. במקום אזור ישיבה מרכזי אחד, פוזרו ברחבי המפלס מספר מוקדים. חלקם מיועדים לקבוצה גדולה, אחרים לשיחה של כמה אנשים, ויש גם פינות שבהן אפשר פשוט לשבת מול ההרים או לצד המים. כך יכול המקום לארח אירוע רב־משתתפים מבלי להפוך לאולם, וביום רגיל לשמש את בני המשפחה באופן אינטימי לחלוטין.
גם המטבח תוכנן מתוך מחשבה על הרגעים שבהם הבית מתמלא באנשים. המטבח הפנימי מבוסס על שני צירים מקבילים – אי גדול וקיר ארונות ארוך – שמאפשרים לכמה אנשים לעבוד ולהסתובב בו במקביל. "באירוח גדול, מטבח יפה לא מספיק", מסביר דאהר. "צריך לחשוב איך אנשים זזים בתוכו, איפה עובדים ואיך נמנעים מפקקים. התכנון הדו־פסי מאפשר תנועה הרבה יותר טבעית ונכונה בזמן אירוע". לצדו נמצא מטבח חוץ שמאפשר להעביר חלק משמעותי מההתרחשות לאוויר הפתוח. מעליו תוכננה תקרת במבוק, שמרככת את האדריכלות ומכניסה שכבה טבעית וחמה למרחב.
אבל אולי המקום שמספר בצורה הטובה ביותר את סיפור הפרויקט הוא הבריכה. אורכה 13 מטרים, אך לצד אזור השחייה תוכננה לכל אורכה שכשוכית בעומק של כ־20 ס"מ. הרעיון היה להפוך את המים ממקום שעוברים דרכו למקום שבו אפשר לשהות: לשבת, לדבר, לשתות ולהיות חלק מהאירוח גם בלי להיכנס לשחייה. "בריכה בבית לא צריכה להיות רק אלמנט שמסתכלים עליו או מקום ששוחים בו", אומר דאהר "רצינו שהמים עצמם יהפכו לאזור אירוח".

למרות העושר התכנוני, פלטת החומרים דווקא צומצמה. אבן טאג' מאהל, עץ ואלומיניום, לצד גמרים בעלי מראה דומה, חוזרים לאורך המפלס ומייצרים שפה אחידה. הבחירה במספר מצומצם של חומרים מאפשרת לנוף, לצמחייה, למים ולאור להיות אלה שמכניסים את השינויים והצבע.
בסופו של דבר, אולי המהלך המעניין ביותר בפרויקט אינו הבריכה, המטבחים או אפילו ההרים הפיסוליים. הוא ההחלטה שלא לתכנן את קומת הפנאי כהמשך ישיר של הבית. בעוד קומות המגורים עוצבו בשפה כהה ודרמטית, כאן נוצרה זהות אחרת – פתוחה יותר, טבעית ומשוחררת.
עבור משפחה שרגילה לחפש את תחושת החופש במקומות שונים בעולם, דאהר יצר יעד שאינו דורש מזוודה או טיסה. צריך רק לרדת קומה.

אדריכל שאדי דאהר, משרד CHEZ CHADI
צלם תמונות : פידא דאו