הבית תוכנן כהרכב של גושים אדריכליים, הפרוסים על פני קומה אחת ומחולקים לאגף ציבורי ואגף פרטי. חלוקה זו אפשרה להעניק לכל אזור אופי עצמאי, תוך שמירה על קשר ביניהם. החזית הצרה הפונה לרחוב מחופה בריקים שיושמו בטכניקה המדמה מראה עתיק, כאילו היו שם מאז ומתמיד. לצד הבית נמשך שביל לאורך הצלע הארוכה, המלווה את האזור הפרטי ומוביל אל מבואת הכניסה, הממוקמת בין שני גושי הבית ומהווה נקודת ניתוק וחיבור בו־זמנית.
הכניסה לבית מתבצעת דרך פטיו פנימי – אלמנט אדריכלי מרכזי בפרויקט. הפטיו משמש כמרחב מעבר בין החוץ לפנים, כאשר מצד אחד נראית הגינה דרך חזית זכוכית, ומצד שני מתגלה פנים הבית. דלת הכניסה, בעלת אופי אירופאי עם גגון מתכתי, מובילה אל מבואה מרוצפת בריקים התחומים במסגרת בדוגמת פישבון – מחווה ישירה לשפת הבראסרי ולתשומת הלב לפרטים.

 

 

 

 

 

 

 

מן המבואה נפרש האגף הציבורי. אחד האלמנטים המרכזיים בו הוא יחידת נגרות רציפה בגוון ירקרק־טורקיזי, הנפרשת לכל אורך הקיר הגובל בפטיו ומהווה אלמנט אדריכלי משמעותי. בהמשכה הופכת יחידה זו לצלע המרכזית של המטבח, שתוכנן בצורת ר'. המטבח כולל אי מרכזי דומיננטי באורך כחמישה מטרים, המשמש הן לעבודה והן לישיבה ואירוח. תכנון הנגרות מורכב במיוחד ומשלב יחידות גבוהות בגוון ירקרק־טורקיזי, יחידות נמוכות בגוון אלון טבעי וארונות עליונים בגוון כחול־אפור גרפיטי. הארונות העליונים אינם אטומים, אלא כוללים חזיתות רשת פליז, המאפשרות להציג את כלי האירוח כאלמנט דקורטיבי. הפליז חוזר גם בידיות, במסגרות ובפרטים נוספים, ומעניק תחושת תכשיטיות. משטח האבן כולל פרופיל ייחודי המדגיש את עוביו ואת איכות הביצוע, ופרטים קטנים נוספים המעמיקים את תחושת העושר.

 

 

 

 

החלל הציבורי כולו מתאפיין בגובה יוצא דופן של כ־7.5 מטרים. הגג המשופע נשען על קורות פלדה חשופות, כאשר בנקודות החיבור שולבו חבקי פלדה דקורטיביים, המחזקים את השפה התעשייתית־אירופאית. מבחוץ, חופה הגג באבץ, חומר המאפיין בנייה אירופאית. חלונות בגובה 3.6 מטרים נפתחים לכיוון הגינה ומכניסים אור טבעי רב. כדי לשמור על פרופורציות נכונות, תוכננו גם יחידות הנגרות בהתאם לגובה החלל.
פינת האוכל ממוקמת כהמשך ישיר למטבח, תחומה באמצעות שלוש דפנות: יחידת נגרות ירקרקה הכוללת אחסון לאירוח, ויטרינה גדולה הפונה לגינה, ובר בראסרי המשמש לאחסון, תצוגה ושירות בזמן אירוח. הבר מהווה גם חיץ בין החלל הציבורי לסוויטת ההורים. שולחן האוכל, בעיצוב עדין ודקיק, מוקף בכיסאות בעלי שלד דקיק בגימור עור, והחלל תחום באמצעות שטיח, המעניק אינטימיות בתוך המרחב הגדול.

 

 

 

הסלון רחב הידיים פונה אל הבריכה האורכית ואל הנוף הפתוח של השדות. החלל כולל מערכת שמע איכותית, כחלק בלתי נפרד מתחביב המוזיקה של בני הבית, פסנתר ויחידת מתכת מינימליסטית שתוכננה במיוחד להצגת אוסף האמנות שלהם. האמנות היוותה חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון, והיחידות תוכננו כך שישרתו את הצגת היצירות. גופי תאורה המשתלשלים מהתקרה הגבוהה, חלקם עם סגירה באמצעות רשתות דיג, מסייעים להגדיר את קנה המידה האנושי של החלל ומחזקים את השפה התעשייתית.
מאחורי אזור הבראסרי ממוקמת סוויטת ההורים, שתוכננה כרצף אורכי הפונה אל הבריכה. הסוויטה כוללת חדר ארונות עם אי מרכזי בגוון אלון, וארונות בגוון משי ורדרד עם חזיתות זכוכית, בהתאם לאופיים המסודר של הדיירים. חדר הרחצה כולל רצפת פרקט, קרמיקה ירקרקה בדוגמת מניפות, טפט ופרטי פליז. המקלחון והשירותים מופרדים באמצעות מחיצות זכוכית פסים, ולצדם יחידות נגרות לאחסון. חלל השינה עצמו כולל מיטה ושידות CUSTOM MADE, שידות פסיפס, ספסל למרגלות המיטה, כורסת רביצה ויצירות אמנות, כאשר קורת הפלדה החשופה של הגג ממשיכה גם כאן.

 

 

 

 

 

 

 

 

שירותי האורחים תוכננו כאחד החללים הדומיננטיים בבית, עם רצפת בריקים התחומה במסגרת בדוגמת פישבון, חיפוי עץ בגוון גרפיט עד מחצית הגובה וטפט דומיננטי מעליו. משטח הכיור תוכנן בהתאמה אישית, עם רגלי פליז עדינות, והפליז חוזר גם במראות ובפרטים נוספים.
מול שירותי האורחים ממוקם חדר העבודה של בעל הבית, שתוכנן כחלל היברידי המשלב סביבת עבודה מקצועית עם חלל אישי לתחביביו – מעין Man Cave אינטימי. החדר משמש הן לעבודה והן לנגינה, וכולל פסנתר וסקסופון כחלק בלתי נפרד מהחלל. לצד אזור העבודה מוקמה כורסת רביצה נוחה, המשמשת גם לפגישות זום, ומדגישה את השילוב בין עבודה לחיים פרטיים. יחידת נגרות מותאמת אישית משלבת ספרים, אמנות ואחסון. קירות החלל חופו בגוון כחול מעושן, שנבחר כדי לייצר תחושת עומק ואינטימיות ולהתרחק מאווירה משרדית סטנדרטית. שטיח אתני בגוונים אדומים מוסיף חמימות, והריהוט בגוונים כהים משלים את התחושה העוטפת. כמו בשאר הבית, גם כאן נשמר קשר ישיר לגינה.

 

 

 

 

 

הקליניקה של בעלת הבית כוללת כניסה נפרדת, מטבחון, אזורי ישיבה, שולחן עבודה, נגרות בגוון אלון מעושן וטפט ורוד דומיננטי, החוזר גם בפרטי הטקסטיל. חדר השירותים של הקליניקה ממשיך את השפה הפסטלית בגוונים ירקרקים.
אגף האירוח כולל חדר נכדים עם מיטות קומותיים, מיטה נוספת ופינת יצירה, וחדר אירוח נוסף. חדר הרחצה שלהם כולל פסיפס שחור־לבן בדוגמת פרחים, נגרות בגוון כחול מעושן ושפע אחסון. חדר הכביסה כולל ריצוף מרוקאי מקורי, משטח עבודה ואחסון רב.
הגינה תוכננה כהמשך ישיר לבית, וכוללת סלון חוץ מקורה, בריכה אורכית עם מפל בקצה, ויציאה ישירה מסוויטת ההורים. חזיתות הבית משלבות בריקים, פרופילי דקור, חלונות עץ ותריסים בגוון קפוצ'ינו, וגגות אבץ משופעים, המחזקים את האופי האירופאי.

אדריכלות ועיצוב פנים: שרה ונירית פרנקל
צילום: איתי בנית