היא אכן אדריכלית בהכשרתה, למדה באוניברסיטה לארכיטקטורה ועיצוב באוקראינה ועבדה במשך שנים כמעצבת וכמדמה תלת־ממדית. כשהגיעה לעולם הפטיסרי היא לא ויתרה על השפה המקצועית שממנה באה – היא פשוט החליפה בטון, פלדה וזכוכית במוס, שוקולד וקרם.
העוגות שלה נולדות על מסך המחשב הרבה לפני שהן מגיעות לתבנית. באמצעות תוכנות תכנון, הדפסות תלת־ממד ותבניות סיליקון שהיא מפתחת בעצמה, היא יוצרת צורות המבוססות על עקרונות מתמטיים כמו Voronoi Diagram לצד השראה מעולם הביומימיקרי – חיקוי מבנים וצורות הקיימים בטבע.
התוצאה היא אסתטיקה יוצאת דופן: כיפות שנראות כמו מבנים עתידניים, מגדלים גיאומטריים של קרם, טארטים המזכירים מבני ציבור מודרניסטיים, וקינוחים שנראים כאילו נשלפו מתוך סטודיו של אדריכל ולא מתוך מטבח.

אבל מאחורי היופי המדויק הזה מסתתר גם סיפור אנושי יוצא דופן.
עד 2022 פעלה Kasko מסטודיו גדול בחרקוב. היא ניהלה עסק משגשג, מכרה תבניות ברחבי העולם, לימדה, הרצתה ופיתחה קולקציות חדשות. ואז, בבוקר אחד בפברואר, התעוררה לקול פיצוצים. "החלונות רעדו. לא הצלחתי לאכול או לנשום כרגיל במשך שבועיים", סיפרה. בתוך שעות ארזה שתי מזוודות, לקחה את ילדיה ויצאה למסע בריחה דרך מערב אוקראינה, מולדובה, רומניה, ספרד ופורטוגל, עד שהגיעה לבריטניה.
המאפייה המרכזית שלה נהרסה בהפצצות. הסטודיו נסגר. הצוות התפזר בין מדינות וערים שונות. העסק שבנתה במשך שנים נעלם כמעט בן־לילה ועדיין, היא לא הפסיקה ליצור.
כיום היא עובדת מחלל קטן ליד ליברפול. חלק מהייצור עבר לבריטניה ולפולין, תבניות חדשות ממשיכות לצאת לשוק, והרעיונות ממשיכים לזרום. "איבדנו 40% מהאפשרויות שלנו", היא אומרת, "אבל הידע והידיים שלי עדיין איתי."
אולי זה מה שהופך את הסיפור שלה לכל כך מרתק. לא רק היכולת להפוך מתמטיקה לקינוח, אלא היכולת להתחיל מחדש אחרי שהעולם שסביבך קרס.