צילום: עמית גרון

על מנת לייצר כניסה מרשימה, יצרו המתכננים אמירה מקורית בעזרת מרכיבים אמנותיים. בין חמש המעליות שובצו שלושה מסכים גדולים בגודל זהה לפתחי המעליות, עליהם מוקרנים ללא הפסקה מיצגי וידיאו־ארט מתחלפים, בהשתתפות רקדנים לשעבר של להקת בת שבע.
עם פתיחת דלת הכניסה, נחשף צידו הצפוני של הפנטהאוז. חלל ציבורי בצורה מלבנית ובו סלון, עם יציאה למרפסת צרה וארוכה, פינת אוכל אשר במרכזה שולחן עץ דק באורך ארבעה מטרים וממול המטבח. בין פינת האוכל למטבח ממוקמת מרפסת נוספת, ממנה, כמו כמעט מכל חללי הדירה נשקפים עיר וים.

תקרת החלל בגובה כפול ברובה, למעט סלון האירוח שתקרתו נמוכה יחסית ומעליו בריכת שחיה (אחת משתייים) עם קרקעית שקופה שמאפשרת תאורה טבעית, יוצרת כתמי אור וצל, ומעניקה לשוחים בבריכה מבט לסלון ולהיפך.
בחלל שני אלמנטים דומיננטיים – קיר עץ מעשה ידי נגר וצבעי אומן, המשתרע לכל אורכו וגובהו של המרחב, עשוי כתבליט גיאומטרי, אמנותי. הבדלי העומק בין המשטחים בגדלים שונים והגומחות הפזורות לאורך הקיר, יוצרים מראה תלת ממדי ותחושה של עושר ויזואלי, המתכתב בהרמוניה מלאה עם גובה החלל המיתמר לשמונה מטרים וחצי
הקיר משמש כרקע לאלמנט הדומיננטי השני, הנמצא בין שלושת חלקי האגף הציבורי – סלון, מטבח ופינת אוכל והוא גרם מדרגות שחור, עשוי סיבי פחמן, חומר יקר שבדרך כלל משמש בבניית חלליות וציוד ספורט, ניצב עצמאית בחלל ובחלקו העליון הופך למעקה העובר לכל רוחב החלל החברתי.

המרפסת מתחברת אל הגשר בו יכולים האורחים להתרווח על ספות ולהשקיף למרחוק, במרחק בטוח מהמעקה השקוף. בצד במרפסת הגג שמעל הסלון תוכננו מטבח מאובזר, בר ישיבה גבוה עם נוף מסחרר, הבריכה )שיכולה להיסגר בדק עץ כדי לאפשר משטח גדול יותר באירועים), וגם מקלחת חוץ פתוחה.
לעומת קומת הכניסה, בקומת הגג לא ניתן היה לחבר בין הדירות במהלך תנועה פנימי. האדריכלים הרסו את פנים הקומה העליונה של הדירה והקימו גשר חיצוני, תלוי לרוחב חזית הבניין, מחבר בין שתי מרפסות הגג ומשמש מעבר יחיד בין שני חלקי הקומה העליונה.

תכנון: נויימן חיינר אדריכלים
אדריכלית אחראית: ויקטוריה בלמן
בשיתוף תמי יניב אדריכלות
קבלן: ירון טיבט
ניהול פרויקט: וקסמן גוברין גבע
תאורה: מיכל קנטור
קורות מכילים: כינרתי נגרות
צילום: עמית גרון
2019 | שטח כ 700 מ"ר