"אנחנו מבקשים דירה שנוכל להזדקן בה", אמרו למעצבים זוג הייטקיסטים תל אביבים, בזמן שהילדים שלהם עוד לא סיימו בית ספר יסודי. הם רצו דירה שתאפשר בעתיד לבת לנגן על התופים באמצע הלילה ולבן לצפות עם חבריו במשחק כדורגל. עוד העידו הלקוחות על אהבה גדולה לתל אביב, לארץ ישראל והמון הערכה לעיצוב של אמצע המאה הקודמת.

את ההתרפקות על העבר ביטאנו בפרופורציות, קנה מידה, פלטת צבעים ופרטי נגרות שהיו אופייניים לתקופה ההיא. החלל הציבורי כולל את המטבח, פינת האוכל והסלון, משתלבים בו פרטי ריהוט חדשים יחד עם כסאות, כורסאות שידה ופסנתר וינטג' שהיו בבעלותם ושופצו. בכל מגירה וארון מסתתרים כלי קרמיקה, קריסטל ופורצלן יפהפיים. המרפסת מתמזגת עם חלל הפנים באמצעות קורות ברזל המשכיות שרצות מבפנים החוצה ותומכות את הפרגולה. היא מקיפה את הדירה משלושה כיוונים. בשרותי האורחים שולבו מנורות ומראה ברוח הקונספט ומשחק של שני סוגי קרמיקה עם פרופיל פליז עדין ביניהם.
יחידת המאסטר יחסית קומפקטית, ופונה כולה (גם חדר הרחצה) למרפסת הצפונית. בחדר הרחצה עיצבנו ארון רחצה מסוגנן והקצנו אזור רטוב משותף לאמבטיה ולמקלחון. אגף הילדים מופרד מזה של ההורים בדלת הזזה גדולה, וכולל בנוסף לשני החדרים סלון ילדים עם יחידת איחסון מעוגלת.

לוי חמיצר אדריכלים: אדריכל דולפי לוי, מעצבת עדי חמיצר
צלם: איתי בנית
סטיילינג צילום: מאיה לבנת הרוש
מפקח: טל גולדפרב, קדם פרויקטים
קבלן: בר ביצוע
נגרות: קוקאי
מיזוג אויר: מיזוג פלוס
ריהוט: פה נורמל, הביטאט, פרט ליווינג, אוסף פרטי
שטח הדירה: 154 מ"ר + 100 מ"ר שטח מרפסות