הבית ממוקם בקצה מושב יד רמב"ם, במרכז הארץ אך רחוק מההמולה, מה שהופך אותו לאי של שקט מוקף בשטחים פתוחים ובירוק שנשקף מכל עבר. בני הזוג בנו את ביתם לפני כ25 שנים, בית רחב ידיים בעל שתי קומות ומרתף שתאם לצרכי המשפחה בעבר וגם כיום, על אף שהילדים בגרו ועזבו. מדובר במשפחה דתית, ולכן נדרשים חללי אירוח שיכילו ילדים ונכדים בסופי שבוע ובחגים. התאמת המבנה לצרכי המשפחה כיום וכן אהבתם למקום ולחלקת האדמה היוו גורם מכריע בהחלטה לשפץ את הבית באופן מקיף כך שיוכלו ליהנות ממנו בגרסתו המעודכנת עוד שנים רבות.

עבודות ברזל I ארטפרו

 

הקשר בין המעצבת, קרן מאיר, לבין בני הזוג החל לפני מספר שנים כשליוותה את ביתם ומשפחתה בתהליך בניית בית. כבר אז נוצר חיבור וקשר הדוק שהוביל להחלטה לצעוד יחד גם בתהליך שיפוץ הבית שלהם.
עיקר השיפוץ מבחינה פונקציונלית התרכז בחלל הציבורי של המבנה וברצון למקסם את מרחב השהייה והאירוח באמצעות דיוק העמדת חלל המגורים ותכנון חדש ומקיף של המטבח. מבחינה עיצובית וויזואלית הקו המנחה היה מתן ביטוי נרחב להמשכיות הבית עם החוץ, הכנסת הירוק ההיקפי פנימה והארת החלל הציבורי באמצעות הטיפול בפתחי הבית.

 

 

המטבח במצב הקודם של הבית היה תחום בקירות גבס שאפשרו אחסנה מרובה בארונות גבוהים שחסמו את נראות המטבח מתוך החלל הציבורי וגרמו לו להיות סגור וחשוך באופן יחסי. בתכנון החדש קירות הגבס פורקו ובמקומם הוקם קיר נגרות דו כיווני שמהווה אחסנה גבוהה וטובה מכיוון המטבח, ומצדו השני מייצר מבואת כניסה נעימה לבית הכוללת ספסל חליצה קטן , תאורה ומראה. אזור הבישול במטבח הועבר לאי ובכך הוגדרו באופן טבעי שני אזורי עבודה- חלבי באזור הכיור ובשרי על האי המאפשרים עבודה משותפת של בני הזוג במטבח תוך שמירה על ההלכות החשובות עבורם. תנור מובנה נוסף מוקם באי כדי לאפשר עבודת בישול על כמה ארוחות במקביל ותוך קשר עין ושיח עם בני הבית. הורדת קירות הגבס והשארת עמוד תמך אחד בלבד אפשרה את הגדלת האי ומקסום אזור הישיבה והאחסנה.

 

 

 

פינת האוכל נשארה במקומה הקודם, בגומחה הסמוכה למטבח אך גם היא שודרגה באמצעות שידת כלים ממתכת שתוכננה עבור כלי השבת ובוצעה על ידי בעל הבית המוכשר. השידה מהווה אלמנט הפרדה בין אזור המטבח לבין אזור חדר האוכל- בין קודש לחול. גובהה של השידה תוכנן במדויק לפי גובה המפתחים בחלל ומאותו החומר כדי לייצר תחושה הרמונית והומוגנית.

 

 

 

השינוי המהותי בחלל הציבורי כולו נוצר בעקבות הרחבת פתחי הבית למקסימום האפשרי והחלפת האלומיניום הישן והגס בפרופיל ברזל בלגי שחור ודק מבית ארטפרו. שני חלונות במטבח הוגדלו לחלון אחד, פתח חדש נוסף בפינת האוכל וחלון הסלון הורחב מעט החוצה לכיוון הגינה. הבחירה בפרופיל מתכת דקיק אפשרה צפייה מקסימלית לחוץ, כך שהבית מרגיש טובל בירוק. בנוסף, אופי המפתחים היווה את המפתח לשאר עיצוב החלל. נבחרו חלוקות עדינות בפתחי הבית שממסגרות את הנוף כמו מסגרת לתמונה ואלו השתלבו ביצירות אמנות שציירה בעלת הבית במשך שנים.
החלל הציבורי מכיל אזורי ישיבה רבים היכולים להכיל בו זמנית את כל בני המשפחה. הסלון משמש לישיבה, מפגש ושיחה, ללא טלוויזיה כעוגן. היות והוחלט להשאיר את רצפת האבן המקורית שהינה בעלת גוון מעט קרמי צהבהב, נבחרו פרטי ריהוט בגווני עץ, לבן שבור ואפורים חמים שישתלבו איתה ובו זמנית יצעירו ויעדכנו את המראה הצהוב והמיושן שאפיין את החלל בגרסתו הקודמת.
עוד בתחילת השיפוץ לרכז את המאמץ ואת ההשקעה הכספית בחלל הציבורי ובחדרי הרחצה שעברו מהפך והותאמו לצרכי בני הזוג כיום. חדרי המגורים שודרגו באופן צנוע יותר באמצעות פרקט עץ שבו חופו גם המדרגות, החלפת חזיתות לפרטי נגרות קיימים ושדרוג קל של הריהוט והטקסטיל. היות ומדובר בלקוחות מוכשרים במיוחד חלק מפרטי הריהוט ועבודות השדרוג בוצעו על ידי בעלי הבית במו ידיהם, כך שאופיים המיוחד משתקף ונראה בכל אזור ובכל חלל.

צילום: מאור מויאל
מעצבת פנים: קרן מאיר
עבודות ברזל I ארטפרו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית עיצוב פנים
+כתבות מומלצות
מרכז אמנות באדריכלות מסורתית, מרידה, מקסיקו
עיצוב פנים
מרכז אמנות באדריכלות מסורתית, מרידה, מקסיקו
  שחזור המבנה נמשך ארבע שנים והקפיד לשמר את האופי המקורי של האדריכלות ההיסטורית
הצוואה של האדריכל האיטלקי Carlo Scarpa: הוילה Ottolenghi
עיצוב פנים
הצוואה של האדריכל האיטלקי Carlo Scarpa: הוילה Ottolenghi
  וילה אוטלנגי הוזמנה בשנות ה-70 על ידי הרוזנת אוטלנגי כווילה למגוריה. זה היה
בית משותף המעוצב באריחים צבעוניים, בספרד
עיצוב פנים
בית משותף המעוצב באריחים צבעוניים, בספרד
                           

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*